בשבוע שעבר שמה נערה בת 13 קץ לחייה. הנסיבות לא ברורות, אך נראה שסבלה מדיכאון. לא מדובר במקרה בודד. סקרים שונים מעידים על אחוזים מדאיגים, הגדלים והולכים בהתמדה, של בני נוער הסובלים ממחשבות אובדניות, דיכאונות וחרדות. ארגון הבריאות העולמי קבע כי דיכאון היא המחלה החמורה ביותר בימינו מבחינת פגיעה באיכות החיים ובחיים עצמם.

תהיה זו טעות לחשוב שהנתונים חמורים יותר בקרב שכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. בזהירות אפשר לומר אפילו את ההפך.

בעקבות ההתאבדות פרסמה סופרת ילדים מוכשרת בפייסבוק כי את ההתאבדות אולי היה ניתן למנוע, אך אי אפשר היה לעצור את העצבות והדיכאון, "המתפשטים בכל חטיבה ותיכון".

האם ניתן לשנות את המגמה? האם ניתן להילחם ביעילות בעצבות?

לפני כ-220 שנה פרסם בעל התניא את ספרו, בו הציג, בין היתר, את עקרונות הפסיכולוגיה היהודית לשיטתו. פרופ' חביבה פדיה טוענת, בספר שפרסמה לאחרונה, כי פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, הושפע באופן עמוק ומהותי, אם כי לא בהכרח בצורה מודעת, מאותה פסיכולוגיה או תורת נפש של רבי שניאור-זלמן, מייסד חסידות חב"ד.

אולם באם שיטתו הטיפולית של בעל התניא השפיעה במישרין או בעקיפין על החברה המערבית היא לא השפיעה מספיק. לו בעל התניא היה מוזמן היום לישיבות במשרד החינוך, הוא כנראה היה טוען בתוקף שיש לעצבות הנעורים פתרון. יש ללמד את הילדים והנוער בבתי הספר שמחה, בדיוק כפי שמלמדים אזרחות, היסטוריה וספרות. כפי שמטמיעים בילדים ובנוער ערכים חברתיים, כך אפשר ללמד אותם לעורר את הרגשות החיוביים ולסלק רגשות שליליים על ידי אימוץ תבניות חשיבה נכונות.

המטרה המרכזית של בעל התניא בספרו היא להעצים את קוראיו. ללמד אותם כיצד לקבל את עצמם ללא תלות בנסיבות החיצוניות. העצבות, העצלות והשעמום נובעות בדרך כלל מחוסר אמונה של האדם בעצמו, בכוחותיו ובמעלותיו. המציאות אינה פועלת כפי שתכנן ולכן הוא מדוכדך. לשיטתו, מי שאינו מאמין שהוא אהוב, בעל ערך או משפיע על העולם, מי שאינו מאמין שכל רגע הוא רב משמעות, עלול להתדרדר במהירות לעצלות ודיכאון.

במילים אחרות, בעל התניא היה כנראה מצביע על כך שאחת הבעיות הקשות של הנוער בימינו היא לא שהוא אגואיסטי ושקוע במסך, אלא שהוא לא מאמין מספיק בעצמו ובכוחו להשפיע.

יש להדגיש כי אין הכוונה כאן לאמונה עצמית אגוצנטרית ושגויה. ההפך הוא הנכון, על-פי בעל התניא ככל שנלמד לוותר על תחושת הישות, על האגו, יוסר הגורם המאוים, שהוא המקור לעצבות.

לשיטתו, הדרך לשינוי, להוראת בני הנוער שמחה, נעוצה ביכולת של השכל לנווט את הרגשות, ביכולת להחליף את המשקפיים דרכם אנו מתבוננים על עצמנו ועל חיינו.

היום, י"ט כסלו, נחשב ליום חגה של החסידות, "ראש השנה לחסידות". חג שהמסר הפנימי שלו הוא שאפשר לטפל בעצבות, אפשר להשתנות ולנצח בכל רגע. המסרים והעצות של בעל התניא הם מלאי שמחה, אך גם אינם עושים הנחות. הם מחייבים עבודה מתמדת ומודעות. כנראה בזכות אותה תורת נפש שיטתית, בזכות אותם מסרים ועצות אופטימיים, הפך בשנים האחרונות ספר התניא לספר לימוד כל-כך פופולרי.

(באדיבות אתר התבוננות)