יש משהו מיוחד במכתבי הרבי. הם מתמצתים גופי ידע שלמים בתחום תורת הנפש, ידיעת הבורא, ספרות הקבלה, ההלכה והמוסר לכדי עצות ממוקדות, תוך השמטת המבנה העיוני-תורני הרחב עליו נשענות העצות.

"תשובות לשאלות החיים", בעריכת ר' מנחם ברוד ובהוצאת ידיעות ספרים מגיש לקוראים מבחר איכותי מתוך אלפי מכתבי הרבי.

המכתבים שלוקטו הם מרתקים ואקטואליים ונוגעים בשאלות רבות. שאלות כגון: מהו סוד קיומו של העם היהודי; מה הערך בשמירת התורה והמצוות; כיצד להתגבר על דאגות וחרדות; האם יש הסבר לשואה; כיצד משתלבים יחד תורה ומדע; כיצד יש להתייחס לזרמים פשרניים; האם בני הזוג שאיתנו מתאימים לנו.

לא תמצאו במכתבים סגולות וסיפורי ניסים. מה כן תמצאו? עצות בהירות המציגות שכל ישר וחד, דחיפה קדימה להתחזקות בעוצמת האמונה והביטחון והמלצה חמה להתקדמות בשמירה על מצוות היהדות. כמעט בכל המכתבים ניכרת ההכלה של הרבי את השואל ומקומו לצד דרישה ממנו להתקדם מהמקום שבו הוא נמצא לדרגה גבוהה יותר.

אפשר להסכים עם תשובות הרבי ואפשר שלא. בכל מקרה התשובות תמיד מעוררות מחשבה וכמעט תמיד קשורות לנפש השואל. כלומר הקריאה במכתבים היא לא רק דרך להכיר את תורת הרבי, אלא היא בעיקר דרך להכיר את עצמנו והעוצמות הנסתרות בנו.

בשל כך, הרחבת הקונטקסט של המכתבים הייתה יכולה להועיל. זאת משימה שהייתה אמנם דורש עבודת מחקר רבה אך התוצאה הייתה משתלמת. הסברים כמו מי כתב את המכתב, באיזה הקשר הוא נכתב, ואולי אפילו כיצד התייחס הכותב למענה שקיבל, יכולים לספק תעודה היסטורית מרשימה ומרתקת.


לא יכולתי להתאפק והעתקתי שני מכתבים בעניין דאגות הפרנסה:

"קיבלתי את מכתבך שבו אתה מתאר את מצב עסקיך, שאתה בעל חוב גדול וכו' וכו' ו"העולה על כולנה", כפי הנראה ממכתבך, נפלת ברוחך וממילא נחלשה אצלך גם מידת הביטחון בהשם.

כותב אני על זה "העולה על כולנה", כי על-פי המובא בספרי הקודש בכלל ובספרי החסידות בפרט, בזה תלוי הכל. מידת הביטחון היא קנה המידה להתקשרות ולדבקות של העניינים הגשמיים של האדם עם הבורא ברוך הוא. אם הדבקות היא במילואה, ודאי לא ייתכן שיהיה חיסרון כלשהו, מכיוון שלמעלה לא קיים כלל מושג של חיסרון.

מכיוון שאתה שואל לעצתי… הרי לפי דעתי עליך להתמקד בעבודה בתוך עצמך, לחזק את ביטחונך בהשם יתברך במידה הגדולה ביותר.

מידת הביטחון לאמיתתה היא, שאף שאין רואים כל דרך בדרכי הטבע, אין לאדם כל ספק שבוודאי שהכל יהיה טוב… לגבי הקב"ה הלוא ענייני הטבע אינם משפיעים כלל, ומכיוון שהאדם למטה מעמיד את עצמו ומגביה את עצמו למעלה על כל פנים מעט מן הארץ, כלומר כשהוא פועל בעצמו שבהיותו יהודי מאמין, בטוח הוא בתכלית שאין בעל בית עליו חוץ מהשם יתברך, הרי ביכולתו למשוך זאת גם לפה מטה, שגם למטה לא יוכלו ענייני הטבע לנגוע בו שלא לטובה חס ושלום.
תקוותי חזקה בהשם יתברך, שאם רק תתחזק בביטחונך בתכלית, תראה מיד שינוי בהנהגה איתך בענייני המסחר הגשמי ומצבך יתחיל ללכת הלוך וטוב, ומן הטוב לטוב נעלה עוד יותר…"

ידוע המאמר רז"ל (סוטה מח ב) שכאשר יש לאדם כסף לצורך ההוצאה של אותו יום והוא דואג – הרי זה מקטני אמונה.
אם כן, כשאתם מסודרים ברוך השם, ויש מזומן לא רק בעבור אותו יום, אלא גם בעבור כל החודש, ובפרט כשיש כבר גם בעבור שנות הזקנה, אלא שאתה דואג מה יהיה בשנים המאוחרות עוד יותר… חבל ומצער שיהודי שיש לו ממה להיות בשמחה, לא רק בעניינים רוחניים אלא אפילו בעניינים גשמיים; זאת אומרת שהשמחה איננה של הנשמה בלבד – אלא גם של הגוף… ובמקום זאת הוא מודאג ומצטער מה יעשה הזן ומפרנס לכל בחסד וברחמים בעוד כמה שנים בנוגע לפרנסתו ופרנסת בני ביתו".

(באדיבות אתר התבוננות)