זה לא חדש. זה תמיד היה שם המשחק. אבל הרפואה הקונבנציונאלית העדיפה להתעלם מכך, אולי משום שלא ידעה על זה כמעט כלום.
 
בשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה בהבנת המערכת המסתורית מכל מערכות הגוף והמופלאה מכולן, וניצנים של יישום מהפוטנציאל הבראשיתי הטמון במערכת החיסון כבר מסתמנים בשטח. סוף סוף אפשר ליישם שימוש מושכל בכוחות הריפוי האלוקיים שטבע הבורא בגוף החי. לא לנסות לעשות את העבודה במקומם (כמו בטיפול אנטיביוטי, למשל) אלא לעזור לכוחות הריפוי העצמיים לעבוד.
 
לאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי בהליך מזורז שלש תרופות אימונותרפיות חדשות. אימונותרפיה (ריפוי באמצעות מערכת החיסון) נראית היום לרבים מהמומחים כתקווה הרציונאלית ביותר של רפואת העתיד. התרופות החדשות אמורות לסייע לתאי הדם הלבנים לבצע את תפקידם הראשוני: לצוד ולהשמיד תאי גידולים, תוך שהם מעכבים את החלבונים ש"מכבים" את מערכת החיסון, המופרשים ע"י תאי הגידול, ולעשות זאת לאורך כל חיי המטופל. "כימותרפיה כמעט תמיד מפסיקה לעבוד", אומר ג'ונתן צ'נג, מנהל בפועל לפיתוח אונקולוגיה קלינית ב-MERCK. "ההבטחה של התרפיה החיסונית היא התקווה שכאשר אתה מאמן את המערכת החיסונית לתקוף משהו זר, ניתן יהיה לשמר את הפעילות הזאת לאורך כל חיי המטופל".
 
הלוואי. הקבלה מעניינת בין מערכת העל הרוחנית לבין זו הפיזית, ניתן לראות במנגנון חיסון רוחני שיכול לגבור על כל תקלה ועיכוב שמקורם בכוחות זדוניים, ערמומיים ככל שיהיו. זוהי מערכת התורה והמצוות שאמורה להגן על חיינו מכל מנגנוני ההרס המתוחכמים שקמים עלינו לכלותינו מבפנים ומבחוץ. כך מבטיח הרופא כל בשר באומרו: "בראתי יצר הרע (אבי אבות המחלות הרוחניות) – בראתי לו תורה (כ)תבלין (תרופה)" (תלמוד בבלי קידושין ל, ב).
 
בתורה עצמה – החלק העוצמתי ביותר נקרא "פנימיות התורה" (היא תורת חסידות חב"ד). פנימיות התורה והמצוות מעוררים את כוחותיה הרדומים של הנשמה המעולפת, מחזירים אותה ל"עצמה", שאז בכוחה לנפנף בקלות את כל מה שמפריע לה או לגוף להגיע לשיא הבריאות והמימוש העצמי היהודי האלוקי.
 
נכון לעכשיו מעורבים בתמונה הכללית סוגים שונים של "רעשי רקע" ומיסוכים שמונעים מרובנו להכיר בחשיבותם הקריטית של התורה והמצוות לעצם חיינו, כולל הביולוגיים. אך אנו עומדים עתה על סִפו של גילוי האמת המוחלטת – בגאולה השלמה. ובכל מה שקשור לחייו של יהודי, עוברת הדרך אל האמת בהכרח במחוזות תורת (הוראת) השם. בדיוק כמו שאומרים בתפילה: "כי הם חיינו ואורך ימינו".