יותר מדי חברים שפגשתי התלהבו מהרצאה על נפלאות התזונה הבריאה, נרשמו לסדנה, התמסרו לשייקים טבעיים, רכשו ויטמיקס, השילו ארבעה ק"ג. והנה חלפו חודשיים או שנתיים והם נשברו וחזרו למאפים וסטייקים עסיסיים. איזו שיטה לאמץ כדי לא להישבר?
החלטתם לשנות את הרגלי האכילה? לשדרג את התפריט? מצוין.
מן הסתם תליתם על המקרר תפריט שבועי מדוקדק שגיבשתם עם התזונאית שלכם. התפריט, באופן טבעי, אמור לכלול שני היבטים: 'סור מרע' ו'עשה טוב'. בסור מרע בוודאי סילקתם מסדר יומכם מטוגנים, סוכרים, דגנים לבנים, פסטות (חכו עם הקפה); בשר ואולי גם עוף, ויש שימליצו לדחוק אפילו את הדג מהצלחת. עוד הובהר לכם שעליכם להימנע ממזונות מעובדים המכילים כימיקלים, חטיפים לא טבעיים וכן הלאה.
ה'עשה טוב' בוודאי יכלול בעיקר ירקות ופירות, רצוי אורגניים (אם כסף זו לא בעיה ואתם סומכים על מה שנקרא אורגני), חליטות תה, קטניות, הרבה מים, והרבה ארוחות קטנות שמסתיימות לפני שהשמש שוקעת.
אוקיי. מה עכשיו? חייבים לקבל את כל החבילה? איך נצמדים לתזונה בריאה לאורך זמן ולא כקוריוז זמני?
יותר מדי חברים שפגשתי התלהבו מהרצאה על תזונה בריאה, נרשמו, שתו שיקים טבעיים, רכשו ויטמיקס, השילו ארבעה ק"ג. והנה חלפו חודשיים או שנתיים והם נשברו וחזרו למאפים טריים וסטיקים עסיסיים.
באופן כללי אפשר לאתר שתי דרכים כלליות לעבור לתזונה בריאה. הראשונה לא כל-כך עבדה עבורי והשנייה היא הצלחה טוטאלית.
א.
אתכפייא. האכילה היא מלחמה על-פי הזוהר. על פום חרבא ייכל נהמא – על פי חרב ייאכל לחם. ברוכים הבאים לקרב. תתחילו להיאבק ביצר גם אם מעולם לא שמעתם את המושג בירור ניצוצות (למתעניינים, כאן כתבתי על הקשר בין תשובה לאוכל בריא). אתם אוהבים מתוק? תכפו על עצמכם להתנזר ממנו. אתם אוכלים מכל הבא ליד? שאריות מזון של הילדים? תנסו לברר למה אתם אוכלים, מתי אתם אוכלים, מה הערך של אכילתכם, ואולי בהדרגה תוכלו לנצח בכמה קרבות ולאכול מתוך כוונה ומיקוד.
הבעיה עם השיטה הזאת היא שהיא קשה מאוד ליישום. קשה להיות בקרב כל הזמן ובסופו של דבר לא יחסרו קרבות שתפסידו בהם. בכמה מובנים שיטת האתכפייא היא קצת ארכאית. אימצו אותה בחום ענקים של דורות קודמים, אבל היא הרבה פחות מתאימה עבור שכמותנו.
בכלל קשה מאוד לעבור לתזונה בריאה בשגרה אם אנחנו עדיין חושבים באופן כלשהו שמאפים עתירי מרגרינה קורצים וטעימים או שיש ערך בשווארמה. כל עוד האידיאל הוא האוכל הלא בריא ומה שמונע אותו מאיתנו הוא המחויבות לקרב – סיכויי ההצלחה לאורך זמן לא גבוהים במיוחד. אם אתם כבר בעלי רצון של ברזל, אז נכונו לכם חיים די אומללים של אתכפיא אינסופית כמעט.
נסכם כך, אם יש מזון מסוים שאתם מרשים לעצמכם לאכול רק בשבת בגלל שהוא לא בריא, זה אומר שאימצתם את גישת האתכפייא, והמסלול הולך להיות לא קל.
ב.
תתאהבו. לא קרב ולא מאבק. אין בגישה הזאת עמל. שכן השיטה כוללת שינוי המודעות שלכם לגבי מה אתם אוהבים ומה לא. זהו לא תהליך ארוך. התהליך הזה אמור לעזור לכם ללמוד להתאהב באוכל הבריא ובמקביל לדחות את האוכל הלא בריא. אחרי שעשיתם שינוי תודעתי הנשען על התבוננות לא מורכבת, אתם על הגל. לא תסבלו יותר כשתעברו ליד המאפייה השכונתית. מנגד, החלום הרטוב שלכם יהיה ביקור אצל הירקן.
אתם תתאהבו באוכל הבריא לא מתוך מאבק באהבה שלכם לאוכל הלא בריא אלא מתוך שינוי מושא התענוג. גם כאן המבחן הוא שולחן השבת. אם אתם עדיין מעדיפים שעליו יהיו מזונות לא בריאים, לא הצלחתם להתאהב באמת.
עכשיו נותר לכם ללמוד אודות רזי האהבה, המתחילים בהתבוננות שכלית ורק אז פועלים על חוש הטעם.
ועוד דבר, ל'מדריכי תזונה' יש נטייה להקצנה. לא חייבים לקנות את כל מרכולתם. אבל את מה שאתם קונים אל תקנו בגלל שזה יהפוך אתכם לבריאים וחזקים יותר, אלא בגלל שאתם בטוחים (או עומדים להיות בטוחים) שזה טעים יותר וכמובן יצירתי יותר.
(באדיבות
אתר התבוננות)
