המאורעות האחרונים (הלוואי) בצרפת והלך הרוח המודאג שבעקבותיהם "תפס" את אירופה כשהיא מופתעת. למרות שהכתובת הייתה על הקיר זמן רב, רב מאוד, משום מה העדיפה אירופה לטמון את ראשה בחול ולהתעלם מסטטיסטיקות מובהקות שהעידו כאלף עדים על הממשמש ובא. כמו התופעה שהשם הנפוץ ביותר לבנים ברחבי הממלכה הבריטית הוא מוחמד, הנתון הסטטיסטי היבש שכל תינוק שני הנולד בשוודיה הוא מוסלמי והעובדה שברחבי גרמניה קיימים מחוזות שלמים בהם לא שומעים מילה בגרמנית אלא רק ערבית... ועוד כהנה רבות. וכפי שרבים מבינים כבר היום, כל זה רק קצה הקרחון.
 
לעתים נדירות מתאפשר לעולם שלם להיווכח בבת אחת באמיתותן של נבואות עתיקות, ועוד כאלה הדנות בעניינים הנוגעים לעולם כולו. נכון לעכשיו אנו חוזים במימושו המבהיל והברור של הכתוב: "והוא יהיה פרא אדם. ידו בכול ויד כול בו". מילותיו הנצחיות של המלאך להגר, אמו של ישמעאל. מילים המתארות בבהירות ובדיוק שאי אפשר לטעות בו את מה שמחוללים עתה במזרח התיכון אלה שמייחסים את עצמם לישמעאל. נלחמים וטובחים איש באחיו ללא הבחנה, מלחמת כולם בכולם. בסוריה לבדה נלחמים למעלה משלוש מאות "ארגונים" זה בזה, שלא לדבר על מלחמות כולם בכולם במה שהיה עיראק, מה שהיה לוב, לבנון, תימן, פקיסטאן ועוד. אכן "ידו בכול". ההתערבות של ארצות-הברית, אנגליה וצרפת לעסק היא התגשמות המשכו של הפסוק: "ויד כול בו".
 
ההשתלטות הערבית על אירופה והצפת אמריקה בגל מהגרים מוסלמים מתוארת גם היא בדיוק רב בהמשך הכתובים: "על פני כל אחיו ישכון". בבהירות רבה יותר מדויקים הדברים בפירושיו הנבואיים של דניאל הנביא לחלומו של נבוכדנצר מלך בבל (לפני כ-2500 שנה לערך) החוזה את קריסתה של "מלכות הרביעית", שהיא מה שנקרא היום "התרבות המערבית", וערבובה המוזר עם מלכות לא מלכות ישמעאל המפורדת, חסרת היציבות והנטולה זהות לאומית מוגדרת. מלכות ישמעאל מופיעה בחלומו של נבוכדנצר בדמות כפות רגלי הפסל עשויות חרס שביר ומפורד לעשר האצבעות, רמז לחולשתה של ה"חליפות" ולפירוד השורר בין כל חלקיה.
 
בעת ההיא (שזה עכשיו), מסביר דניאל, תתרומם אבן מקצה העולם ובכוח לא אנושי היא תכה בפסל ברגלי החרס הרעועות שלו. הפסל יקרוס לאבק וייעלם, והאבן תתפשט על כל העולם. האבן מסמלת את המלכות האחרונה, הנצחית, שלא תתחלף עוד לעולם. מלכות השם עלי אדמות ביד המשיח.
 
אקטואלי יותר מתמיד, קורמים הדברים עור וגידים בימים אלה ממש. היכונו!