עלינו להישיר מבט אל האושר הגדול ביותר שהוא מנת חלקנו – קרבתנו המוחשית אל עידן הגאולה האמיתית והשלמה. הגאולה עומדת להתרחש ממש בכל רגע – ולו על כך שווה לשמוח ולשמוח עד בלי די
הוא עבר ילדות עשוקה, בצל הורה חורג. מאז שהתבגר וזכה להקים משפחה לא קטנה – סבל בהתמדה מקשיי פרנסה. כל חייו רדף אחרי מעט שלווה והיא פשוט ברחה ממנו. אומלל נצחי, זו ההגדרה שלדעתו הכי הלמה אותו.
ברגע של שבירה החליט לגולל את קורות חייו לרבי מליובאוויטש. "כל חיי לא זכיתי ליום אחד של אושר!", כתב בדם לבו. הוא לא ביקש הרבה. בסך הכול רצה להשתחרר מעט מסבך הבעיות שמשתרג סביבו מיום עמדו על דעתו.
תשובתו של הרבי הפתיעה אותו לחלוטין. הרבי כתב לו כי הזכיר בדבריו שברוך ה' הוא נשוי והתברך בילדים, וכיצד אפוא הוא יכול להתבטא כי בכל חייו לא זכה ליום אחד של אושר?
*
אם נסתכל על כל מי שסובב אותנו נגלה כי אין מישהו שרק טוב לו בחיים, במובן המקובל של טוב. אך גם אין מי שרק רע לו. חיי כולנו משלבים נחת ואכזבה, שלווה ולחץ, שמחה ועצב. לכל אחד יש רגעים מכל הסוגים.
כמובן שהמינון של הרגעים השונים משתנה מאדם לאדם, ולא כולם זוכים לאותם אחוזים של רגעים נעימים, שלווים ושמחים. אולם ההבדל שבעיקר מכתיב את סדר יומנו הוא צורת ההסתכלות על החיים. האם אנחנו יודעים ליהנות ממה שנפל בחלקנו, או שאנחנו ממורמרים נצחיים שמצליחים תמיד למצוא אכזבה חדשה לרטון עליה?
חייבים לזכור כי האושר האמיתי לא מושג על ידי שכובשים איזושהי פסגה חלומית. אחרי שכובשים פסגה אחת, מתגבהת פסגה חלומית חדשה – וחוזר חלילה. חז"ל לימדו אותנו כי "איזהו עשיר – השמח בחלקו". ההנאה והשמחה עם הקיים – היא היא העושר הנצחי שאף אחד לא יוכל לקחת מאתנו.
מי שיודע להסתכל על חצי הכוס המלאה הוא העשיר האמיתי. אחד כזה, גם אם חלילה סאת צרותיו גדושה אפילו יותר מאותו אדם שכתב לרבי כי לא זכה בחייו ליום אחד מאושר – חי חיים מאושרים באמת. בוודאי יותר מאושרים ממי שאין לו צרות ובכל זאת מצליח לאתר בעיות זניחות – ולקונן עליהן.
*
אנו עומדים על פתחו של החודש שעליו טבעו חז"ל את הפתגם המפורסם: "משנכנס אדר מרבים בשמחה". כדי להרבות בשמחה אפשר לרקוד, אפשר לשיר ואפשר להתבדח. אולם כל אלה רק כלים שנותנים ביטוי לשמחה. השאלה היא על מה בעצם שמחים. על מה ולמה שנשמח באמת, בלי שנחווה איזו חוויה משמחת במיוחד?
והתשובה הפשוטה היא – על ידי שנתמקד בהיבטים היפים והנעימים בחיינו. בחיינו הפרטיים וגם בחיינו הקולקטיביים כעם. כי אמנם מי שרוצה – יכול למצוא הרבה סיבות לא לשמוח. במיוחד במישור הלאומי לא חסרות בעיות רציניות ומהותיות שעל כל אחת בנפרד אפשר – בצדק – לפכור אצבעות. אבל מי שיודע להסתכל על החיים בצורה חיובית – מרוויח.
במיוחד, עלינו להישיר מבט אל האושר הגדול ביותר שהוא מנת חלקנו – קרבתנו המוחשית אל עידן הגאולה האמיתית והשלמה. זכינו לשמוע מפי הרבי מליובאוויטש בשורה נבואית כי בדורנו, בקרוב ממש, תבוא הגאולה. הגאולה עומדת להתרחש ממש בכל רגע – ולו על כך שווה לשמוח ולשמוח עד בלי די.
זה גם יכול לעזור לנו להתעלות לרמה גבוהה של אמונה, שתחבר אותנו להכרה כי בעצם כל מה שהקדוש-ברוך-הוא עושה עמנו – הכול לטובה.
חשוב שנדע כי לשמחה אמיתית ו'טהורה' מצדנו יש משקל רוחני עצום, שכשלעצמו מסוגל לגרום לקדוש-ברוך-הוא להביא כבר את הגאולה השלמה. הבה אפוא ננצל זאת ופשוט נשמח. אין ספק שניווכח במהרה בתוצאה המבוקשת והנכספת – התגלותו של הרבי כמלך המשיח תכף ומיד.
