רק חינוך אמיתי בדרך התורה יהווה ערובה לזכותנו על הארץ. בלי זה אין לנו זכות רוחנית – וכמו שהצלחנו להוכיח לעצמנו בדמים שותתים – גם לא אופציה גשמית לחיות בג'ונגל המזרח תיכוני
שיאים חדשים של רוע וכאב נשברים בארץ היהודים כל פעם מחדש. אחד המזוויעים שבהם היה הטבח הנורא שהתרחש בבית-הכנסת בהר נוף לפני חודש. המראות המזעזעים של יהודים מעוטרים בתפילין ועטופים בטליתות שוכבים מתבוססים בדמם, העלו מיד אסוציאציות נוראיות מההיסטוריה היהודית רווית הפוגרומים וספוגת הדם. מראות שאפשר למצוא ב"יד ושם" או בגנזך "קידוש השם".
מה שקרה שם הזכיר בדיוק תיעודים מאירועי החורבן או מתקופת מסעות הצלב. ומהי תגובתם של קברניטי המדינה? איומים קשים על אויבינו. נאומים חוצבי להבות שאפילו הילדים שבין הערבים כבר יודעים שהם לא מצדיקים אפילו את מחירו של נייר העיתון שבו הם מתפרסמים.
*
במשך 22 השנים האחרונות, מאז חתימתו של הסכם אוסלו הארור, עומדים יהודי ישראל נבוכים פעם אחר פעם מול גלי הטרור ההולכים וגואים מולם. במקום להוריד את הכפפות ולהסביר לאסלם הקיצוני בשפה שאותה הוא מבין שדם יהודי אינו הפקר – נקשרות ידיהם של חיילי צה"ל, ומה שמאפשרים להם לעשות מול מחבלים הוא בעיקר לחרוק שיניים.
גם כאשר יוצאים כבר למבצע צבאי, הלוחמה מנוהלת לפי התכתיבים של העולם. קריצה אחת מהדוד סם, ומיד מוכרזת הפסקת אש חד צדדית. חד צדדית לגמרי. תשאלו, למשל, את פלוגת הסיור 'גבעתי'.
רק לפני שמונה שנים, בשבוע זה, יצאנו למבצע 'עופרת יצוקה'. באמצעו התקפלנו, וכעבור זמן קיבלנו את 'עמוד ענן'. ואז? שוב התקפלנו באמצע הדרך – וזכינו, בצדק, ב'צוק איתן'. ועדיין לא הושלמה המלאכה, ומשום מה ברור לכולם שהיא הולכת להמשיך בקרוב.
*
המסקנה הבלתי נמנעת היא שהמדיניות במתכונתה הנוכחית מובילה למקום שאותו איננו רוצים אפילו להעלות על דל שפתינו. הדרך היחידה היא לשנות תפיסת-עולם. לעשות שינוי בראש, ולהבין באמת מה מקומנו בארץ הזו.
חג החנוכה שאנו חוגגים השבוע, מציין את ניצחונם של המכבים על היוונים. כאשר הניף מתתיהו הכוהן הגדול את נס המרד, הוא לא עשה זאת בגלל הכיבוש היווני. מזה שנים רבות שבני ישראל חיו תחת כיבוש ולא איבדו מכך את עשתונותיהם. עילת המרד האמיתית הייתה תרבות יוון שאותה ניסו להחדיר בכוח לעם ישראל. נגד זה יצאו המכבים לקרב שנראה חסר סיכוי, ובעזרת השם הצליחו והשיגו ניצחון בלתי ייאמן.
אנחנו חייבים להפנים את ההכרה כי אין לנו זכות קיום בארץ ישראל ללא התורה. רק כאשר חיים על פי תורה, לא משתבש המוסר ומקבל פרשנויות מעוותות בנוסח בג"ץ. על פי התורה מבינים כי חייו של יהודי קודמים לכול – וכדי לשמר את החיים הללו מוטל עלינו לעשות הכול, בכל מחיר.
השם 'חנוכה' הוא גם מלשון חינוך. זהו אפוא זמן שבו אנו נקראים לחנך את עצמנו ואת סביבתנו. כי רק חינוך אמיתי בדרך התורה יהווה ערובה לזכותנו על הארץ. בלי זה אין לנו זכות רוחנית – וכמו שהצלחנו להוכיח לעצמנו בדמים שותתים – גם לא אופציה גשמית לחיות בג'ונגל המזרח תיכוני.
מי שיפתור את הבעיה באופן סופי יהיה מלך המשיח – הרבי מליובאוויטש. בינתיים, כל עוד הוא לא התגלה לעין כול, מוטל עלינו לעשות את מה שאנו יכולים שנהיה ראויים להתגלותו וזה מה שיבטיח את שלומנו גם ברגעים האחרונים שלפני ההתגלות.