למה שמשו ארבע הלשכות בעזרת נשים? נפרט כל לשכה בפני עצמה: הלשכה הדרומית-מזרחית היא לשכת-הנזירים ובה היו הנזירים מבשלים את שלמיהם ומגלחים את שערם. נזיר שנדר, כי שערותיו תהיינה קודש לזמן מסוים, עם תום תקופת נזירתו היה מגלח את שערותיו ומביא את קרבנותיו. התגלחת ובישול קרבן האיל נעשו בלשכה זו. הנזיר ואילו הנראים בתמונה, ממחישים באופן יחסי את גודל המקדש והשערים.
בקרן הצפונית-מזרחית נמצאת לשכת דיר-העצים, בה היו כהנים בעלי מומים, הפסולים להקרבת הקרבנות, מתליעים את העצים, כלומר: בודקים ומוציאים כל עץ שיש בו תולעת שלא יעלה על המזבח. הקרן הצפונית-מערבית נועדה למצוערים. אחרי שטבלו, חכו שם להביא את קרבנם כדי שיטהרו מטומאתם.
בלשכה הדרומית-מערבית אחסנו יין ושמן לצורכי בית-המקדש, ועל כן נקראה בשם "לשכת בית-השמנים".
מידות פרק שני
(ה) וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצרה [גזוזטרה], שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהיו מעורבין.
(ג) החיל עשר אמות, ושתים עשרה מעלות היו שם. רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה.
(ה) עזרת הנשים היתה ארך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקרות. וכך הן עתידות להיות, שנאמר (יחזקאל מו, כב) : "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר, והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר, בארבעת מקצעות החצר חצירות קטורות". ואין קטורות אלא שאינן מקורות.
(ה) ומה היו משמשות? דרומית מזרחית , היא היתה לשכת הנזירים, ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחין תחת הדוד.
(ה) מזרחית צפונית , היא היתה לשכת העצים, ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים, וכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול מעל גבי המזבח.
(ה) צפונית מערבית , היא היתה לשכת המצורעים.
(ה) מערבית דרומית , אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר: שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה.
בקרן הצפונית-מזרחית נמצאת לשכת דיר-העצים, בה היו כהנים בעלי מומים, הפסולים להקרבת הקרבנות, מתליעים את העצים, כלומר: בודקים ומוציאים כל עץ שיש בו תולעת שלא יעלה על המזבח. הקרן הצפונית-מערבית נועדה למצוערים. אחרי שטבלו, חכו שם להביא את קרבנם כדי שיטהרו מטומאתם.
בלשכה הדרומית-מערבית אחסנו יין ושמן לצורכי בית-המקדש, ועל כן נקראה בשם "לשכת בית-השמנים".
מידות פרק שני
(ה) וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצרה [גזוזטרה], שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהיו מעורבין.
(ג) החיל עשר אמות, ושתים עשרה מעלות היו שם. רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה.
(ה) עזרת הנשים היתה ארך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקרות. וכך הן עתידות להיות, שנאמר (יחזקאל מו, כב) : "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר, והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר, בארבעת מקצעות החצר חצירות קטורות". ואין קטורות אלא שאינן מקורות.
(ה) ומה היו משמשות? דרומית מזרחית , היא היתה לשכת הנזירים, ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחין תחת הדוד.
(ה) מזרחית צפונית , היא היתה לשכת העצים, ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים, וכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול מעל גבי המזבח.
(ה) צפונית מערבית , היא היתה לשכת המצורעים.
(ה) מערבית דרומית , אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר: שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה.
