האנושות צורכת כמות גדלה והולכת של אנרגיה. ייצור החשמל מדלקים ופחם מזהם, מחמם והרסני לכדור הארץ. ביקוע גרעיני דורש חומרים יקרים ונדירים (אוראניום ופלוטוניום) וגם יוצר פסולת רדיואקטיבית רעילה ומזהמת.
 
היום נראה שהפתרון יבוא מכיוון ההיתוך הגרעיני. במקום לבקע ולפצל אטום גדול (ולהשתמש באנרגיה ששימשה לפנים לאיחוד כל חלקיו) מציע ההיתוך לאחד גרעינים של אטומים קטנים. תהליך זה משחרר את האנרגיה ששימשה את האטומים הקטנים כל אחד לעצמו, כאשר הם הופכים לאטום גדול ומאוחד. ההיתוך מתרחש בפצצות מימן והוא משחרר אנרגיה בכמות גדולה בהרבה מהאנרגיה המושגת בביקוע גרעיני.
 
אנרגיה זו נקייה ובלתי מזהמת, ועושה שימוש בחומרי גלם פשוטים וזולים שנמצאים בכל מקום. הבעיה היא שצריך להשקיע אנרגיה התחלתית כבירה בכדי להגיע לטמפרטורה ולחץ מתאימים. להערכת המדענים – עוד שנים רבות של מחקר וניסיונות תידרשנה על מנת להגיע ליישום יעיל ומסחרי של השיטה.
 
אותה בחירה עומדת גם בפנינו, כאשר אנו מנסים להשיג לעצמנו את האנרגיה הדרושה לקיומנו הרוחני. אפשר להשיג תשומת לב, תהילה, עניין וסיפוק מ"ביקוע" – פירוק יחסים והרס מערכות משותפות באמצעות אלימות, לשון הרע, קנאה ושנאה. ואפשר להשיג הרבה יותר – אם כי צריך להשקיע הרבה הרבה יותר אנרגיה – על-ידי קירוב ואיחוד. בדומה לגרעיני המימן הדוחים זה את זה מטבעם ולכן כה קשה לאחד אותם – כך גם בין בני אדם. קל בהרבה להידחות, להתרחק ולהישאר אינדיבידואליסט ובבדידות מזהרת – מאשר להתאחד.
 
בית המקדש הראשון חרב בגלל שלוש עברות נוראות ביותר: שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה. ובכל זאת – 70 שנות גלות (בבל) הספיקו בכדי לתקן את המעוות, להחזיר את עם ישראל לארצו ולבנות את בית המקדש מחדש. לעומתו – בית המקדש השני שחרב "רק" בגלל פירוד לבבות ושנאת חינם – טרם נבנה למרות שאנו כבר כמעט אלפיים שנים בגלות!
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מציין שאת העיוות שנוצר משנאת החינם – כבר תיקנו, על-ידי שמה שעברנו במשך שנות הגלות הארוכות. כעת אנו נדרשים לאהבת חינם בעיקר כדי לטעום מזו שתשרור בינינו בגאולה השלמה.
 
מסקנה: איחוד הוא צו השעה! גם אם קשה להשיגו, גם אם מצריך השקעה גדולה – זה קריטי! באהבת ישראל נביא את הגואל ואז – נקבל הרבה יותר משהשקענו.