קרוב היום בו לא יאלץ עוד גופנו לחלץ את אנרגית חייו האלוקית מאריזתה בכבלי החלבונים והפחמימות. בדומה לנשמה המשיגה את חייה ישירות מהקדוש-ברוך-הוא
אי שם בהריה המרוחקים של הודו וביערות העד של ברזיל ישנם אנשים הטוענים כי הם יכולים לחיות מאנרגיה בלבד. לדבריהם, אנרגית החיים נמצאת בכל מקום ואפשר ללמוד ולהתאמן עד למצב בו מזון מגושם איננו נחוץ עוד.
אין בידינו מידע אודות יושרם של אנשים אלו, אך הדברים מעוררים שאלה כללית: האם חיים ללא אוכל הם אפשריים? המדע טוען בתוקף שלא. אבל מה שבטוח,שגם אם זה לא אפשרי עתה, הרי שבקרוב מאד זו תהיה צורת החיים המקובלת!
והאמת היא שגם עתה,"לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על מוצא פי השם יחיה האדם". כלומר: גם עתה הרי זו ה"אנרגיה
האלוקית" ש"נדחסת" (מצטמצמת) עד שהופכת לחומר האורגאני המזין המוכר לנו. כוח אלוקי זה אכן נמצא בכל מקום והוא הוא המהווה ומחייה.
אין לנו מושג איך, אבל עובדה היא שמשה רבינו אכן לא אכל ולא שתה ארבעים יום וארבעים לילה בכל אחד משלושת ביקוריו בהר סיני. עלייתו אל ההר סימלה גם התעלות רוחנית וגופנית שאפשרה לו לקבל את הכוח לחיות גם במובן הביולוגי בכל אותן שהיות – ישירות מהקדוש-ברוך-הוא.
המקובל הנודע מצפת האר"י הקדוש אומר שכך זה גם אצל המלך המשיח בתקופה בה הוא "נכסה אחר שנגלה" – המצב בו נמצא הרבי מליובאוויטש מלך המשיח עכשיו. אדמו"ר הזקן (בעל התניא) מוסיף, כי על כך בעיקר נאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים". כלומר, בזמן זה צריכים להאמין כי הוא חי וקיים ועומד להביא בכל רגע את הגאולה.
על פי מקורות היהדות, כאשר אנו אוכלים ושותים על פי כללי ההלכה אנו "מבררים ניצוצות". כלומר, אנו משחררים את ביטויי האלוקות ה"כלואים" במצב לא גלוי בכבלי החומר. תהליך העיכול של אדם המקפיד על אכילה שעל פי תנאי-התורה, מאפשר לביטויים אלוקיים – ניצוצות אלו – להופיע במציאות באופן משוחרר וגלוי, כפי שהם באמת: קדושים.
הכוח האלוקי ש"שוחרר" נשאר בגופו ובנשמתו של מי שטרח "להעלותם". הוא מתאחד עימו ומעניק לו חיים ובריאות.
קרוב היום בו לא יאלץ עוד גופנו לחלץ את אנרגית חייו האלוקית מאריזתה בכבלי החלבונים והפחמימות. בדומה לנשמה המשיגה את חייה ישירות מהקדוש-ברוך-הוא, כך (ואף יותר מכך) יתאחד גם הגוף עם מקור חייו האלוקי ללא תלות בתיווכן של תחנות הביניים הגשמיות.
"עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה" מבטיחים חז"ל. על פי הרמב"ן (וכך פוסקת תורת החסידות), "עולם הבא" בדברי חז"ל אלו הוא עולם של נשמות בגופים. כמו עכשיו, אך עם הבדל אחד קטן: יהיו אלה גופים נצחיים. האוכל לא יחיה ולא יהרוג אותנו יותר. העידן החדש ייפתח בסעודת הלוויתן ושור הבר המיוחדת, שתהיה אמנם מאוכל טבעי, אבל לא משום שיהיה אז צורך באוכל כדי לחיות, אלא לצרכים אחרים.