לגברת מ' היו חיים יהודיים מאושרים. היא לא חלמה כי הזרימה השלווה של החיים תיקטע בשל כאב גרון. בדיקות שגרתיות אצל הרופא הריצו אותה לבדיקות מקיפות יותר, והבהילות של הרופא לא מצאה חן בעיניה. הלמות ליבה ניבאו לה כי מדובר בדבר חמור ביותר. ואמנם, הן צדקו. גידול ממאיר קנה שביתה בגרונה, וגרורותיו כבר החלו להתפשט בגוף.
 
מרגע זה נכנסה המשפחה הדואגת למרתון של טיפולים, בדיקות וביקורי רופאים. אך נראה כי הכול ללא תועלת. המחלה עמדה להכריע את גברת מ'. הרופאים רמזו למ' ולמשפחתה לנצל כל יום של חיים...
 
גברת מ' לא השתייכה לקהילת חב"ד. אולם את שמעו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שמעה גם שמעה. היא החליטה כי במצב נואש כשלה, רק ברכה ממנו תוכל להושיעה. בני המשפחה ניסו להניאה מלטוס לחוץ-לארץ נוכח מצב בריאותה הרופף. אולם גברת מ' לא שעתה לדבריהם. בנפשה כבר גמרה אומר לנסוע. וכך, מקווה לטוב, ארזה את מיטלטליה ועלתה על המטוס לניו-יורק, אפופה בדאגתם של בני משפחתה.
 
בניו- יורק התארחה מ' אצל אחותה בשכונת וויליאמסבורג. מה שמ' לא ידעה הוא שבעלה של אחותה נמנה על אותם אנשים, שבשל אי הבנתם את גישתו של הרבי לנושאים שונים, החליטו להדיר רגליהם מבית מדרשו. כך שכאשר נודע לאחות לשם מה הגיעה מ' לביקור פתאומי בניו-יורק, היא כמעט בלעה את לשונה. במיוחד כאשר מ' ביקשה ממנה בפשטות, ללוותה בנסיעתה לחלוקת הדולרים של הרבי, ביום ראשון הקרוב.
 
האחות ניסתה בעדינות להסביר לה, כי לא תוכל לבוא עימה. "אם בעלי ידע שהייתי אצל הרבי מליובאוויטש, הוא מאוד יכעס, וגם", הנמיכה מעט את קולה, "ייתכן שהחברה שלנו תנדה בשל כך אותי ואת משפחתי. עלולים להוציא את ילדינו ממוסדות החינוך ולהסב לנו צרות צרורות".
 
גברת מ' הוכתה בהלם. היא לא העלתה בדעתה, שאחותה תתנגד להתלוות אליה בנסיעה. "הלוא אינני מבקשת ממך להפוך לחסידת חב"ד. בסך הכול, ללוות אותי בדרכי להתברך מפי הרבי! אינני מתמצאת בתחבורה המקומית ואתקשה מאוד להגיע אל הרבי בכוחות עצמי. זכרי, כי עבורי זו שאלת חיים ממש. המסוגלת את לעמוד כך מנגד?", סנטה בה.
 
בסופו של דבר נאותה האחות לתחנונים, אך חזרה והזהירה, כי אסור לאף אחד לדעת, אפילו לא בעלה, לאן מועדות פניהן.
 
תכנונה של האחות היה ללוות את מ' עד התור לחלוקה, ושם להותירה לבד. בפועל, כאשר נעמדה מ' בתור היא נמשכה עם אחותה בשיחה, ומבלי משים מצאה עצמה במקום בו כבר אי-אפשר לחזור לאחור. כעת, היא נלחצה מאוד. האפשרות שיידע בעלה היכן היא נמצאת כעת, החרידה אותה. מאולצת וכועסת על עצמה שנסחפה, התכוננה האחות לקבל את הדולר – ולברוח. לברוח, לפני שמישהו יזהה אותה כאן.
 
תוך דקות ספורות מצאו עצמן השתיים עומדות מול הרבי. גברת מ' שטחה בקצרה את סיפורה וקיבלה דולר ל"ברכה והצלחה". דווקא אחותה, הבריאה מביניהן, קיבלה דולר עם איחול "רפואה שלמה".
 
האחיות יצאו החוצה נרעשות ומבולבלות. מה זאת היה לרבי? מדוע קיבלה האחות הבריאה ברכה לרפואה שלמה? "את רואה", הטיחה האחות במ', "סתם אילצת אותי לבוא לכאן נגד רצוני. סתם קיבלתי ברכת סרק. את יכולה כבר לשער מה ערכה של הברכה שהופנתה אלייך".
 
הן שבו הביתה, והאחות לא הצליחה לשוב לעצמה. היא נסערה מאוד ממה שעבר עליה. נסחפה למקום נגד רצונה, נגד רצון בעלה כמובן, ועוד 'קיבלה על הראש' איחול לבבי...
 
כאשר הגיע בעלה הביתה, הוא זיהה כי משהו לא כשורה איתה. היא ניסתה להתחמק, אולם כוחותיה לא עמדו לה לנצור את הסוד ה"נורא". היא נשברה וסיפרה ביראת-מה לבעלה את דבר ליוויה את אחותה אל הרבי מליובאוויטש, ואת הברכה המוזרה שקיבלה היא, במקום אחותה.
 
מסתבר, כי בסתר ליבו ידע הבעל כי אין לזלזל במילה של הרבי. גם כזו שיצאה לכאורה בטעות. הוא הרהר מעט, אחר אמר לאשתו ברצינות תהומית: "אני חושב שעלייך ללכת להיבדק אצל רופא מומחה".
 
אשתו הביטה בו כמוכת הלם. היא לא האמינה כי בעלה הוא הדובר אליה. אולם בעלה היה מעשי מאוד, אפילו לחוץ מעט. הוא הביא לה את שפופרת הטלפון וביקשה להזמין תור.
 
את המילים ששמעו בני-הזוג מפי הרופא באותו יום, הם לא ישכחו לעולם: "אני המום! אינני יודע מה הביא אותך להיבדק", אמר לאישה. "דעי לך, כי ייתכן מאוד, שמחר כבר לא היית מצליחה להגיע לכאן בכוחות עצמך"...
 
סוף דבר: ברכותיו של הרבי, שיועדו בדייקנות לכל אחת מן האחיות, התקיימו במלואן. שתי האחיות החלימו והבריאו, כל אחת מבעייתה.