א  אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו, ועליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרון.  ובעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה מקום לגנוז בו הארון למטה, במטמונייות עמוקות ועקלקלות; ויאשייהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה, שנאמר "ויאמר ללויים המבינים לכל ישראל הקדושים לה', תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל--אין לכם משא, בכתף; עתה, עבדו את ה' אלוהיכם . . ." (דברי הימים ב לה,ג).

ב  ונגנז עימו מטה אהרון והצנצנת, ושמן המשחה; וכל אלו לא חזרו בבית שני.  ואף אורים ותומים שהיו בבית שני--לא היו משיבין ברוח הקודש ולא היו נשאלין בהן, שנאמר "עד עמוד כוהן, לאורים ותומים" (ראה עזרא ב,סג; נחמיה ז,סה); ולא היו עושין אותן אלא כדי להשלים שמונה בגדים לכוהן גדול, כדי שלא יהא מחוסר בגדים.

ג  בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קודש הקודשים, עובייו אמה.  וכיון שבנו בית שני, נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממידת הקודש או ממידת קודש הקודשים; לפיכך עשו קודש הקודשים עשרים אמה תמימות, ועשו הקודש ארבעים אמה תמימות, והניחו אמה יתרה בין הקודש וקודש הקודשים.  ולא בנו כותל בבית שני, אלא עשו שתי פרוכות--אחד מצד קודש הקודשים, ואחד מצד הקודש, וביניהן אמה, כנגד עובי הכותל שהיה בראשון; אבל במקדש ראשון, לא הייתה שם אלא פרוכת אחת בלבד--שנאמר "והבדילה הפרוכת, לכם . . ." (שמות כו,לג).

ד  ההיכל שבנו בני הגולה, היה מאה על מאה על רום מאה; וכך הייתה מידת רומו:  בנו גובה שש אמות אטום סתום, כמו יסוד לו; ורום כותלי הבית ארבעים אמה, ורום הכיור שבתקרה אמה; ועל גביו גובה שתי אמות פנוי, שיכניס בו הדלף, והוא הנקרא בית דילפא; ועובי התקרה שעל גבי בית דילפא אמה, ומעזיבה גובה אמה.  ועלייה בנויה על גביו, גובה כותליה ארבעים אמה; ובגגה גובה אמה כיור, ואמתיים גובה בית דילפא, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה.  וגובה המעקה שלוש אמות; וטס של ברזל כמו סיף, גובהו אמה, על גבי המעקה סביב, כדי שלא ינוחו עליו העופות--והוא הנקרא כולה עורב.  הרי הכול מאה אמה.

ה  מן המערב למזרח, מאה אמה; וזה הוא חשבונן:  ארבעה כותלים זה לפנים מזה, וביניהן שלושה מקומות פנויין--בין הכותל המערבי ובין הכותל שלפנים ממנו חמש אמות, ובין כותל שני ושלישי שש אמות, ובין כותל שלישי ורביעי שש; ואלו המידות הן של עובי הכותל עם המקום הפנוי שבין שני הכותלים.  ואורך קודש הקודשים עשרים אמה, ובין שני הפרוכות המבדילות בינו ובין הקודש אמה, ואורך הקודש ארבעים אמה, ועובי הכותל המזרחי שבו השער שש אמות; והאולם אחת עשרה אמה, ורוחב כותל האולם חמש אמות.  נמצא הכול מאה אמה.

ו  מן הצפון לדרום, מאה אמה:  עובי כותל האולם חמש אמות, ומכותל האולם עד כותל הקודש עשר אמות.  וכותלי הקודש שישה כותלים זה לפנים מזה, וביניהן חמישה מקומות פנויין--בין כותל חיצון ובין השני חמש אמות, ובין שני ושלישי שלוש אמות, ובין שלישי ורביעי חמש אמות, ובין רביעי וחמישי שש, ובין חמישי וכותל הפנימי שש.  נמצא הכול ארבעים אמה מצד זה, וארבעים אמה מצד זה שכנגדו, ורוחב הבית מבפנים עשרים--הרי מאה אמה.

ז  הפשיפש הוא השער הקטן; ושני פשיפשין היו להיכל מצידי השער הגדול שבאמצעו--אחד בצפון, ואחד בדרום:  שבדרום, לא נכנס בו אדם מעולם; ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל "השער הזה סגור יהיה לא ייפתח . . ." (יחזקאל מד,ב).  ושבצפון, בו נכנסין.  ומהלך בין שני הכותלים עד שמגיע למקום פתוח לקודש משמאלו, ונכנס לתוך ההיכל; ומהלך עד שער הגדול, ופותחו.

ח  השער הגדול--היה רוחבו עשר אמות, וגובהו עשרים אמה.  וארבע דלתות היו לו--שתיים בפנים, ושתיים מבחוץ:  החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עובייו של כותל, והפנימייות נפתחות לתוך הבית לכסות אחורי הדלתות.

ט  פתחו של אולם היה גבוה ארבעים אמה, ורחב עשרים; ולא היו לו שערים.  וחמש מלתריות של מילא היו על גבי פתחו מלמעלה--התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה, וכל אחת מחמשתן עודפת על שלמטה ממנה אמה מזה ואמה מזה; נמצאת העליונה שלושים אמה.  ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת.  וזו היא צורת המלתריות.

י  וזו היא צורת ההיכל, לפי מידת אורכו ורוחבו. ההיכל--היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו, כמו ארי.  ויציעים היו מוקפין לבית כולו מסביב, חוץ לכותל המסיבה.  היציע התחתונה חמש, ורובד על גבה שש; והיציע האמצעית שש, ורובד על גבה שבע; והעליונה שבע:  שנאמר "היציע התחתונה . . ." (מלכים א ו,ו).  וכן היו השלוש יציעים מקיפים לבית, משלוש רוחותיו.

יא  וכן סביב לכותלי האולם מלמטה עד למעלה, כך היו:  אמה אחת חלק, ורובד שלוש אמות, ואמה חלק, ורובד שלוש אמות--עד למעלה.  ונמצאו הרובדין מוקפין לכותלים--רוחב כל רובד שלוש אמות, ובין כל רובד ורובד אמה; ורובד העליון, היה רוחבו ארבע אמות.

יב  כל אלו המקומות הפנויים שבין הכותלים, הם הנקראים תאים; נמצאו התאים המוקפין למקדש, חמש מן הצפון וחמש מן הדרום ושלוש מן המערב.  ושלוש דיוטות היו, דיוטה על גבי דיוטה.  נמצאו חמישה עשר תאים בדרום, חמישה על גבי חמישה; וכן בצפון חמישה עשר.  ושמונה תאים היו במערב, שלושה על גבי שלושה ושניים על גביהן בדיוטה אחת.  הכול שמונה ושלושים תאים.

יג  שלושה פתחים היה לכל אחד ואחד מן התאים--אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו; ובקרן מזרחית צפונית בתא שבדיוטה האמצעית, היו חמישה פתחים--אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לתא שיש בו הפשיפש, ואחד להיכל.

יד  ומסיבה הייתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולין לגגות התאים:  היה עולה במסיבה, ופניו למערב; הלך את כל פני הצפון, עד שהוא מגיע למערב; הגיע למערב, הפך פניו לדרום; הלך את כל פני המערב, עד שהוא מגיע לדרום; הגיע לדרום, הפך פניו למזרח, והיה מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עלייה, שפתחה של עלייה היה פתוח לדרום. ובפתחה של עלייה, היו שתי כלונסות של ארז שבהן עולין לגגה של עלייה.

טו  וראשי פסיפסין היו מבדילין בעלייה, בין גג הקודש לגג קודש הקודשים.  ולולין היו פתוחין בעלייה, לבית קודש הקודשים, שבהן משלשלין את האומנין בתיבות, כדי שלא יזונו את עיניהם מבית קודש הקודשים; ופעם אחת בשנה מפסח לפסח, מלבנין את ההיכל.