גולת הכותרת של עסקנותו הציבורית של מר רוברט אייברמס הייתה ארבע תקופות כהונה רצופות במשרת התובע הכללי של מדינת ניו-יורק. אייברמס, יהודי כמובן, עמד בקשר צמוד עם הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, נועץ בו בנושאים רבים, ציבוריים ואישיים כאחד. הערכתו אל אישיותו הנדירה של הרבי ולמנהיגותו יוצאת הדופן, כלשונו, אינה יודעת גבולות.
 
כאשר ביקש לפרוש מן החיים הפוליטיים עודדו הרבי להמשיך ולשאת בתפקידים ציבוריים שונים. הוא מתוודה כי פעם אחת בלבד חש כי אינו מסוגל לעמוד בתפקיד שייעד לו הרבי. היה זה כאשר הציע לו הרבי להתמודד על ראשות העיר ניו-יורק. "חשתי שתפקיד זה 'גדול ממידותיי', הוא מתנצל.
 
גם רעייתו של אייברמס זכתה לקירובים מהרבי. השניים פגשו ברבי לראשונה לפני נישואיהם, כאשר ידיד יעץ להם לבקש את ברכת הרבי לפני החתונה. הידיד קבע עבורם תור, והרבה אחרי השעה הצפויה נכנסו סוף-סוף השניים אל הרבי. זה היה קרוב לשעה שלוש לפנות בוקר.
 
מאז ביקרו תכופות אצל הרבי, בפגישות אישיות וגם בהתוועדויות שערך הרבי. בהתוועדויות, התעניין תמיד הרבי אצל רוברט אם אשתו הגיעה ונמצאת בעזרת-הנשים. בפגישותיהם המשותפות התעניין הרבי בדעתה בנושאים רבים.
 
מדי שנה היו בני הזוג מגיעים אל הרבי בחג הסוכות, בהושענא רבה, לחלוקת ה'לקח' (עוגת דבש) המסורתית של הרבי. השניים הקפידו להביא עמם גם את בתם היחידה, רייצ'ל, לקבל את ברכת הרבי לשנה טובה. הם מציינים בחיוך את המעמד בו רייצ'ל בת השלוש בחנה את פרוסת עוגת הדבש והגיבה כי היא הייתה מעדיפה עוגת שוקולד. הרבי השיב לה בחיוך רחב...
 
בהזדמנות חריגה, היה זה כאשר מסיבה כל שהיא לא הגיעה רייצ'ל עם הוריה לחלוקת ה'לקח', הפתיע הרבי מאוד את גברת אייברמס. כאשר הגיע תורם נתן לה הרבי פרוסת עוגת דבש, ומבלי שתאמר דבר הגיש לה פרוסה נוספת באומרו: "ברכה להוספה במשפחתכם".
 
עד אז, מתוודים האייברמסים, הם לא העזו לספר עד כמה היו רוצים בילד נוסף. פטירת אביו של מר אייברמס שאירעה זמן קצר לפני כן, הגבירה מאוד את רצונם בעוד ילד, להנציח את שם הסב. הבעיה הייתה שגברת אייברמס לא הייתה צעירה, וכאשר נועצו בני הזוג ברופא מומחה בתחום הוא הסביר להם בעדינות כי מוטב שלא ישגו בדמיונות על דבר שאינו אפשרי כלל.
 
אך הם לא נואשו. בלבם עדיין פיעמה התקווה כי אולי יתחולל נס. מכל מקום, השניים לא חלקו עם איש את תחושותיהם. הם היו בטוחים שאיש מלבדם לא יודע על סודם. אך הסתבר שטעו...
 
חודש בלבד לאחר מכן, הרתה גברת אייברמס. חרף כל אזהרות הרופאים היא עברה הריון תקין ובריא, וילדה בלידה טבעית בת בריאה. היא נקראה בנימינה, על שם אביו של מר אייברמס – בנימין.
 
בהושענא רבה של השנה הבאה, הגיעו שוב בני משפחת אייברמס המורחבת לחלוקת ה'לקח' של הרבי, כדי להתברך בשנה טובה. כאשר הבחין בהם הרבי, פנה אליהם במילים: "אני רואה שהבאתם עמכם את ההוספה במשפחתכם"...
 
מר אייברמס נדהם מהזיכרון המופלא של הרבי. לאחר שנה תמימה בה פגש הרבי בעשרות אלפי אנשים, משתמש הרבי בדיוק באותן המילים בהן ברך אותם שנה קודם...
 
"תודה לך רבי", השיב מר אייברמס בהתרגשות רבה.
 
הרבי הנהן בראשו לאות לא, כשהוא מורה באצבעו כלפי מעלה, כאומר: זוהי ברכת-השם.
 
"אנחנו, מכל מקום, קוראים לבנימינה (בקי) 'הילדה של הרבי'", אומרים ההורים.
 
קוריוז מפתיע אירע לא מכבר לגברת אייברמס, שהוכיח לה פעם נוספת כי מסכת קשריה עם הרבי טרם תמה. היה זה כאשר טסה לארץ ישראל לביקור אצל בתה רייצ'ל. במטוס ישב לידה צעיר חב"די והיא סיפרה לו על מסכת קשריה וקשריו של בעלה עם הרבי. כמובן, היא לא פסחה על סיפור לידתה המופלא של בקי. כאשר סיימה, הביעה את צערה על חסרונה של אישיותו של הרבי בחייה.
 
הצעיר החב"די הסביר לה כי גם היום הרבי מנהיג את העם היהודי כולו וגם היום מתחוללים נסים וישועות. אולם הגברת אייברמס התקשתה מעט לקבל את הדברים. השיחה הסתיימה איכשהו במילים מנומסות.
 
הצעיר שקע בענייניו. הוא שלף מאמתחתו קלטת מהתוועדות של הרבי והקשיב לה מבעד לאוזניות. בעודו מאזין, שמע לפתע קול אדם פונה אל הרבי, בעיצומה של ההתוועדות, במילים: "אני הפרקליט הראשי רוברט אייברמס, והגעתי הלילה לכבד אותך"...

העיתוי היה מדהים. הוא הציע בהתרגשות לגברת אייברמס לשמוע את מה ששמע וגם היא מאוד נרגשה. לא היה עבורה רמז מיידי וטוב מזה, כי אכן ממשיך הרבי להשפיע על חייה...