גלגול נשמות הוא תופעה שמעוגנת ביהדות. תמצית העניין היא, שלכל נשמה מועיד הבורא תפקיד או מספר תפקידים, ואם נפטר אדם מן העולם בטרם סיימה נשמתו את ייעודה – חוזרת נשמתו שנית ואף שלישית ורביעית, עד שתשלים את המוטל עליה.
 
כיום, כמי שחיים כמעט ששת-אלפים שנה לאחר הבריאה, לאף אחד מאיתנו זו לא הפעם הראשונה שנשמתו נמצאת בעולם. אנו נמצאים ממש בסיום הדרך אל הגאולה, וזה אומר כי אנחנו הגלגול האחרון שמשלים את שארית החובות הרוחניים שנותרו לנשמותינו.
 
לנשמה חדשה יש דרגה רוחנית נדירה באיכותה, שבמאות השנים האחרונות כמעט לא ירדה כמותה לעולם. עדות אחרונה על הימצאותה של נשמה כזו העיד רבי ישראל בעל-שם-טוב ביום ח"י באלול תק"ה – השבוע, לפני 268 שנה. באותו יום מלאו לבעל-שם-טוב 48 שנים, וזו הייתה הפעם היחידה שהורה לערוך סעודה בתאריך כזה. לתלמידיו המתפלאים הסביר, כי ירדה היום לעולם נשמה חדשה, גבוהה מאוד, ולכן הוא כה שמח.
 
מי הייתה אותה נשמה? – נשמתו של מייסד חסידות חב"ד, כבוד קדושת רבי שניאור זלמן מלאדי. הרבי המכונה אדמו"ר הזקן.
 
*
 
העובדה שנשמתו של אדמו"ר הזקן ירדה לעולם ביום-הולדתו של הבעל-שם-טוב, הולידה את הפתגם החסידי, כי ביום ח"י באלול נתלו שני המאורות הגדולים: המאור שהאיר את שמי היהדות באור החסידות והמאור שהעניק לחסידות את הממד המעמיק 'חב"ד': חכמה-בינה-דעת.
 
המאור הראשון – הבעל-שם-טוב – חולל את תנועת החסידות, שהפיחה חיות מחודשת בעבודת היהודי. השמחה, אהבת-הרעים האמיתית ונתינת דגש על התחושות הפנימיות שיש לפתח כלפי הבורא – חברו יחד לסגנון החסידי הייחודי של שפע חיות וחתירה לאמת ולגילוי האני המאמין הפנימי שבקרבו של כל אחד.
 
הדרך לגילוי האני היהודי היא לימוד פנימיות התורה – וזוהי בעצם תורת החסידות. התורה שמחברת את השכל האנושי עם האמונה בבורא ומפתחת בלב אהבה ויראה כלפיו. מכיוון שמדובר בסודות עמוקים, נדרשה יכולת אלוקית למצוא את המסילות דרכן הם יוכלו להגיע אל השכל האנושי – וזוהי מיוחדותו של המאור השני, אדמו"ר הזקן. הרבי שיצק את נפלאות החסידות למסגרת של חכמה, בינה ודעת אנושיות, וזאת מבלי לעמעם את זוהרן הנשגב.
 
את השילוב בין מפעליהם של הבעל-שם-טוב ואדמו"ר הזקן המשיל פעם אחד מגדולי החסידים לאריגת בגד: הבעל-שם-טוב סיפק את חומר הגלם, את החוטים, ואדמו"ר הזקן משך בחוטים וארג מהם בגד לתפארת, כזה שרק נשמה חדשה מסוגלת ליצור.
 
*
 
הסיבה שהחליט הקדוש-ברוך-הוא דווקא בתקופה זו להוריד לעולם נשמה חדשה שתחשוף את סודות החסידות, היא כפולה: א) כדי לספק לעם ישראל כלים להתמודד עם החשכה הרוחנית העבותה שהולכת ומתגברת בעולם. ב) להתחיל להרגיל אותנו אל הטעם העילאי של סודות התורה שילמד המשיח בגאולה השלמה.
 
חז"ל מתארים, כי לעומת חידושי התורה הנשגבים שילמד המשיח, ייחשבו כל חידושי התורה העמוקים ביותר שהגיעו אליהם במשך השנים – כהבל ממש. וכדי להכשיר אותנו, כדי שנכיר לפחות את השפה והמונחים של רובד-התורה הטמיר שנלמד בגאולה – זיכה אותנו הבורא בתורת החסידות, המהווה טעימה מתורתו של משיח.
 
נכון להיום, אנו עומדים ממש על סף התגלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. הבה ננצל את אפשרות ההכשרה המושטת לנו ונטעם עוד ועוד מתורה ייחודית זו. "טעמו – וראו כי טוב השם".