א,א  בשלושה מקומות הכוהנים שומרין בבית המקדש--בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד.  והלויים בעשרים ואחד מקום:  חמישה, על חמישה שערי הר הבית; ארבעה, על ארבע פינותיו מתוכו; חמישה, על חמישה שערי העזרה; ארבעה, על ארבע פינותיה מבחוץ; אחד ללשכת הקרבן, ואחד ללשכת הפרוכת, ואחד לאחורי בית הכפורת.

א,ב  איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו:  שכל משמר שאינו עומד, ואומר לו איש הר הבית, שלום עליך; ניכר שהוא ישן--חובטו במקלו, ורשות היה לו לשרוף את כסותו.  והן אומרין, מה קול בעזרה--קול בן לוי לוקה, ובגדיו נשרפים, שישן לו על משמרו.  רבי אליעזר בן יעקוב אומר, פעם אחת מצאו את אחי אימא ישן, ושרפו את כסותו.

א,ג  חמישה שערים היו להר הבית:  שני שערי חולדה מן הדרום, משמשין כניסה ויציאה; קיפונוס מן המערב, משמש כניסה ויציאה; טדה מן הצפון, לא היה משמש כלום; שער מזרחי, עליו שושן הבירה צורה--שבו כוהן גדול השורף את הפרה, ופרה, וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה.

א,ד  שבעה שערים היו בעזרה--שלושה בצפון, ושלושה בדרום, ואחד במזרח:  שבדרום, שער הדלק.  השני לו, שער הקרבן.  השלישי לו, שער המים.  שבמזרח, שער ניקנור; ושתי לשכות היו לו, אחת מימינו ואחת משמאלו--אחת לשכת פינחס המלביש, ואחת לשכת בית עושי חביתים.  [ה] שבצפון, שער הניצוץ; וכמין אכסדרה היה, ועלייה בנויה על גביו, שהכוהנים שומרים מלמעלן והלויים מלמטן, ופתח היה לו לחיל.  השני לו, שער הקרבן.  שלישי לו, בית המוקד.

א,ה  [ו] ארבע לשכות היו לבית המוקד, כקיטונות פתוחות לטרקלין--שתיים בקודש ושתיים בחול, ובראשן פסיפסין מבדיל בין קודש לחול.  ומה היו משמשות:  מערבית דרומית, היא הייתה לשכת בית טלה קרבן; דרומית מזרחית, היא הייתה לשכת עושי לחם הפנים; מזרחית צפונית, שבה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששיקצום מלכי יוון; צפונית מערבית, בה יורדין לבית הטבילה.

א,ו  [ז] שני שערים היו לו לבית המוקד--אחד פתוח לחיל, ואחד פתוח לעזרה.  אמר רבי יהודה, זה הוא שפתוח לעזרה--פשפש קטן היה לו, שבו נכנסין לבלוש את העזרה.

א,ז  [ח] בית המוקד--כיפה, ובית גדול היה, ומוקף רובדין של אבן; וזקני בית אב ישנים שם, ומפתחות העזרה בידם, ופרחי כהונה איש כסותו בארץ.  [ט] ומקום היה שם אמה על אמה, וטבלה של שיש, וטבעת הייתה קבועה בה, ושלשלת של מפתחות הייתה קבועה בה.  הגיע זמן הנעילה--הגביה את הטבלה בטבעת, ונטל את המפתחות מן השלשלת, ונעל הכוהן מבפנים, ובן לוי ישן לו מבחוץ; גמר מלנעול--החזיר את המפתחות לשלשלת, ואת הטבלה למקומה, ונתן כסותו עליה, וישן לו.  אירע קרי באחד מהן--יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה, והנרות דולקין מכאן ומכאן, עד שהוא מגיע לבית הטבילה; רבי אליעזר בן יעקוב אומר, במסיבה ההולכת תחת החיל, יוצא והולך לו בטדה.