מצד אחד, יינתן לעם ישראל לקיים את מצוות העשה שבבניית המקדש – לפחות בחלק מהמבנה. מצד שני, כדי להבטיח את נצחיותו, יהיה בבית-המקדש מימד של בנייה אלוקית
מי יבנה את בית-המקדש? בספר הזוהר נאמר, כי בית המקדש השלישי יהיה "בניינא דקודשא-בריך-הוא" – בניין שייבנה על ידי הקדוש-ברוך-הוא. כך גם כותבים רש"י ובעלי התוספות: "מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא, ייגלה ויבוא משמים, שנאמר "מקדש אדנ-י כוננו ידיך"".
הרמב"ם מתבסס על מקור אחר של חז"ל ועל פיו פוסק כי מלך המשיח הוא זה שבונה את בית המקדש.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר, כי אין סתירה בין הדעות, מכיוון שבבית השלישי יהיו דברים שייבנו בידי אדם ויהיו דברים שירדו מהשמים. מצד אחד, יינתן לעם ישראל לקיים את מצוות העשה שבבניית המקדש – לפחות בחלק מהמבנה. מצד שני, כדי להבטיח את נצחיותו, יהיה בבית-המקדש מימד של בנייה אלוקית.
הרמב"ם, שכתב הלכות למעשה, נמנע מלהזכיר ביניהן את חלקו של הקדוש-ברוך-הוא בבניית המקדש משום שזו לא נוגע למחויבות שלנו. אך הזוהר, שמתייחס בעיקר למימד הרוחני של כל דבר, מדגיש את חלקו של הקדוש-ברוך-הוא במקדש – החלק שמעניק את המימד הרוחני החשוב לבניין.
אלו חלקים ייבנו בידי אדם ואלו ירדו מן השמים? ישנן בזה כמה אפשרויות:
א. בית-המקדש השלישי ייבנה על ידי מלך המשיח, בעזרתם של כל עם ישראל, ועליו 'יתלבש' המקדש הרוחני שירד מלמעלה ויביא לנצחיותו של הבית.
ב. בית המקדש ירד מהשמים כמבנה גשמי אך ללא דלתות. הדלתות תיקבענה בידי אדם, ובכך ייחשב כאילו הבניין כולו נבנה בידי אדם, כפי שמתייחסת ההלכה למעשה של קביעת דלתות.
ג. אנחנו נבנה את כל מה שמובן לנו מתוכנית הבנייה של המקדש המופיעה במקורות (ספר יחזקאל ומסכת מידות), והדברים הסתומים והנעלמים מאתנו – ייבנו מן השמים.
ביאור זה לא בא רק לשלב בין דעות הנראות סותרות. הוא נוגע בעצם המשמעות של הגאולה השלמה. הוא מבטא את שיא החיבור של האלוקות בעוצמתה הרבה עם העולם הזה הגשמי והחומרי. החיבור בין 'עליונים' ל'תחתונים', בין מעשי ידי אדם לבין מעשי ידי הקדוש-ברוך-הוא, שיתגלה בצורתו המושלמת בבית-המקדש השלישי.
מקורות: זוהר חלק ג רכא, א. במדבר רבה פרשה יג, ב ופרשה טו, יג. איכה רבה ב, ט. תלמוד בבלי בבא-בתרא נג, ב. רש"י ותוספות על סוכה מא, א. משנה תורה לרמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכות א, ד. ליקוטי שיחות חלק יח עמוד 418. התוועדויות תשד"מ חלק ב עמוד 1029 ותשמ"ח חלק ב עמוד 560. שערי גאולה חלק ב עמוד קי ואילך.