הנביא ישעיהו מבקש מעם ישראל: "וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד", לכן יש לענג את השבת ולכבדה. "עונג שבת" פירושו: עונג לגוף האדם (שכן, אף שהשבת נועדה בעיקר לטיפוח הנשמה, אבל התורה רוצה שגם הגוף יהיה שותף להרגשה הנשמתית המרוממת). "כבוד שבת" פירושו: לקבל את שבת המלכה באופן מכובד, כקבלת פני מלך.
 
עונג השבת מתבטא: במאכלים ומשקאות ופעולות, המביאות עונג לאדם כגון: אכילת בשר ודגים ושתיית יין בסעודות השבת, הדלקת נרות במקום שבו נערכת הסעודה, וגם שינה בשבת היא בכלל העונג. היהודי צריך להשכיח בשבת כל דאגה מלבו, ולא יהרהר בעסקיו, אלא יהיה בעיניו כאילו כל מלאכתו עשויה. זאת בכדי שהעונג בשבת יהיה שלם וימלא את כל כחות הנפש.
 
כבוד השבת מתבטא: ברחיצת ונקיון הגוף (כולל תספורת וקיצוץ הצפרנים), לבישת בגדים נאים ונקיים (לכן תיקן עזרא הסופר, לכבס את הבגדים ביום חמישי), נקיון הבית וסידורו והצעת המטות, פריסת מפה נקיה על השלחן, ואפיית חלות באופן עצמאי בבית.
 
יש להתחיל בהכנות לשבת כבר ביום ששי בבוקר. גם אם יש לאדם כמה משרתים, מצוה לטרוח בעצמו בקניית מצרכים והכנת המאכלים לכבוד שבת, וטוב לטעום ביום ששי אחר חצות היום מכל תבשיל ותבשיל. והבטיחונו הנביאים וחכמינו זכרונם לברכה, שכל המשמר את השבת ומכבדה ומענגה כפי כחו, זוכה בשבת לעונג רוחני מעין העולם הבא, ומוחלים לו על כל עוונותיו, וניצול מדינה של גיהנם.