החוויה הפנימית של ספירת הנצח היא הבטחון.
החוויה הפנימית של ספירת הנצח היא הבטחון. החסידות מלמדת על שני סוגי בטחון: פעיל וסביל. בטחון פעיל הוא הבטחון שיש לנו ביכולתנו להצליח בחיים, ובטחון סביל הוא אמונתנו בהשגחה העליונה שהדברים יסתדרו כראוי.
הבטחון הפעיל של ספירת הנצח מייצג את כוחה של הנפש ליטול יוזמה. הקב"ה מצפה מאיתנו שנקח יוזמה עצמאית לתקן את כל מה שבתחום השפעתנו. אולם, בעת שאנו לוקחים יוזמה, עלינו לזכור כל העת שהקב"ה הוא שחפץ ומעורר אותנו ללקיחת יוזמה. הוא הנותן לנו כח להצליח ולהשיג הישגים – "וזכרת את הוי' אלהיך כי הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל"[i]. לולא הזרם המתמיד של החיות והאנרגיה הזורם אלינו ממנו יתברך, היינו נותרים חסרי אונים באופן מוחלט.
עבור יהודי, הבטחון לקחת יוזמה מלווה בתחושה שהינו חלק מן העם הנצחי, עם ה', "נצח ישראל"[ii] – העם שלבסוף ינצח את כל מתנגדיו ואת כל המכשולים העומדים בדרכו, ואפילו את מלאך המוות. מדת הבטחון קשורה עם היכולת לראות בעיני רוחנו כיצד מתגשמים כל חלומותינו. יכולת זו, במהותה, היא נבואה בזעיר אנפין. כמבואר בקבלה, מקור הנבואה הוא בספירות נצח והוד[iii] (כשבפרט הנצח הוא מקור הנבואה וההוד הוא מקור החזון[iv]). ספירת הנצח מגלה את כח הנפש להעניק לילדינו (ולתלמידינו[v]) את התחושה הקדושה של בטחון עצמי. הבן הוא המנציח את אביו, ואילו האב נותן לבן את התוקף והכח לנצח[vi]. לכן נאמר על הבן שהוא "ירך אביו" ("ברא כרעא דאבוה"[vii]), שכן הירך (הימנית[viii]) היא הביטוי הגופני של ספירת הנצח.
[i]. דברים ח, יח. ורמז: הוא לך = יזמה.
[ii]. שמואל-א טו, כט.
[iii]. זו גם הסיבה לכך שהשם הקדוש "צבאות" נתגלה רק על ידי הנביאים (ראה לקמן, בפרק ט).
[iv]. ראה הקדמת תקו"ז: "חוזים נביאים – מסטרא דנצח והוד".
[v]. שהרי התלמידים קרויים גם בנים (ראה דברים ו, ז וברש"י עה"פ – "'ושננתם לבניך' אלו התלמידים") ורבם קרוי אב (ראה מלכים-ב ב, יב – "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו") ועל כן נצח והוד נקראים גם "למודי הוי' [= אבי אבי]" (ישעיה נד, יג) – תלמידי ה'.
[vi]. וכן, בעשרת המבצעים של הרבי מכוון מבצע חינוך כנגד ספירת הנצח – ראה שכינה ביניהם פ"ו הערה ז.
[vii]. עפ"י עירובין ע, ב (ראה יונת אלם פ" ב; ע"ח שכ"ג פ"א ובכ"ד).
[viii]. בפרטות, "איהו בנצח" ו"איהי בהוד" (שער הכוונות דרוש א דחנוכה, ובכ"ד, עפ"י תקו"ז יג): הבנים שייכים לירך הימנית של האב (שכנגד הנצח) והבנות לירך השמאלית שלו (שכנגד ההוד).
