הממד החיצוני והמאפיינים של כל ספירה מזוהים עם התפקיד שהספירה ממלאת בתהליך הבריאה.
בנוסף לממד החיצוני בו עסקנו במאמרים הקודמים, לכל אחת מן הספירות יש גם ממד פנימי.
הממד החיצוני והמאפיינים של כל ספירה – כפי שתואר לעיל – מזוהים עם התפקיד שהספירה ממלאת בתהליך הבריאה. הממד הפנימי של הספירה מזוהה עם המניע החבוי, המעורר את פעילותה. את הממד הפנימי של הספירות ניתן לקלוט רק בהקשר של אופן התגלותן ופעולתן בנשמה, וממילא, בדרך התבוננות זו, מבינים גם את הממד הנשמתי של הספירות.
ביודענו את מקורה האלוקי של הנשמה, אנו יכולים להבין כיצד ניתוח תכונותיה העיקריות יכול לשמש ככלי הטוב ביותר להשגת מבט מעמיק על משמעות עשר הספירות. השמות הקבליים של הספירות מבטאים היטב את ההשפעה שיש לכל אחת מהן כערוץ של אנרגיה אלוקית הבוראת את העולם בכל רגע מחדש.
אבל, על מנת לתאר כראוי את התפקיד שיש לספירות בהקשר של הנשמה, חייבים לעשות שימוש בטרמינולוגיה פסיכולוגית וחוויתית יותר. הטרמינולוגיה הזאת פותחה בתחילה על ידי גדולי המקובלים, אך הגיעה לצורתה המוגמרת בכתביהם של גדולי החסידות.
כפי שנראה בהמשך, המונחים שנבחרו לתאר את אופיין החוייתי של הספירות, מקבילים ומגלים באופן מושלם גם את מהותן הפנימית, המניעה את תפקודן.
