ספירת היסוד היא התשיעית בעשר הספירות, והשלישית בין המדות המעשיות-התנהגותיות.
ספירת היסוד היא התשיעית בעשר הספירות, והשלישית בין המדות המעשיות-התנהגותיות.
ספירת היסוד היא הכח ליצור מגע, להתחבר ולתקשר עם המציאות החיצונית המיוצגת בקבלה על ידי ספירת המלכות. אם להשתמש בדימוי גשמי, יסודותיו של כל בנין מחברים ומקבעים אותו לקרקע, לבל ימוש ממקומו.
בגוף האדם, ספירת היסוד מזוהה עם אברי ההולדה, ותפקידה לקבע ולחבר את האדם לעולם, בהבטיחה את המשכיותו בצאצאים שיוולדו ובדורות שיבואו. תורת החסידות מסבירה כי בעוד האדם על פי טבעו מוגבל ("סוף אדם למות"[i]), הרי שהיכולת להוליד מגלה בו כח בלתי מוגבל ואין סופי[ii]. מטעם זה, ההתייחסות לספירת היסוד היא כאל "אבר קטן"[iii] שהוא בגדר "מעט [בכמות] המחזיק את המרובה [באיכות – הבלי גבול]"[iv].
אכן, האדם היחיד תופס מקום מועט יחסית לכל הדורות שיוולדו ממנו. היסוד הוא גם הגשר הצר והזעיר בין הפוטנציאל האין סופי הטמון בכח ההולדה הזורם לתוכו ובין התגלותו הסופית בהולדת צאצאים[v]. מסיבה זו, ספירת היסוד מזוהה בתורה עם הצדיק, כלשון הפסוק "וצדיק יסוד עולם"[vi] (המתייחס במיוחד לצדיק השלם של הדור, עליו עומד העולם כולו). בגופו המוגבל במקום וזמן של הצדיק מתבטא אורו האינסופי של וכוחו המחיה ומהווה של הקב"ה. לכן היסוד היא מדתו של יוסף הצדיק, שומר הברית. ואכן, מפורש כי כח ההולדה שייך ליוסף הצדיק דווקא: "'אלה תֹלדות יעקב יוסף'[vii] – התולדות [של אביו יעקב, המקביל לספירת התפארת] הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף ובשבילו"[viii]. הצדיק מוליד במישור הרוחני בנוסף למישור הגשמי. במישור הרוחני הצדיק חווה את כח ההולדה כנביעה בלתי פוסקת ואין סופית של תובנות חדשות וחידושים אמתיים בלימוד והבנת התורה, כל זה בעין הפנימית של מודעותו. בכח ההולדה שלו, הוא גם מרומם ומעורר את נשמות בני דורו לשוב אל ה' ואל תורתו[ix].
ספירת היסוד היא גם כח הברית, ובפרט בריתו של אברהם אבינו (שנעשתה באיבר היסוד). בקבלה, כח זה מתבטא גם בברית הקושרת בקשר אמיץ את שתי המדות האלוקיות של האמת והשלום, עליהן אומר הנביא: "והאמת והשלום אהבו"[x]. האמת היא האיכות החוויתית הפנימית של ספירת היסוד, ואילו השלום הוא מתנה שה' נותן לספירת היסוד (כלומר למי שתיקן את ספירת היסוד שלו)[xi].
אברהם אבינו במיוחד, מייצג את מקור האהבה שבנשמה. ה' תיאר את אברהם כ"אֹהבי"[xii]. כל אנרגית החסד של אברהם זורמת מטה (כמו מים) במהירות ומתרכזת בספירת היסוד, שם היא משמשת לכריתת הברית בין האמת המוחלטת של התורה ובין השלום הנוצר ממעשיו הטובים של הצדיק, הנעשים מתוך אהבה לעם ישראל.
[i]. ברכות יז, א.
[ii]. לקו"ת שה"ש מ, א.
[iii]. ראה סוכה נב, א.
[iv]. ראה בראשית רבה ה, ז.
[v]. יסוד הוא נוטריקון יש לי סוד – הכח האין סופי הטמון בפוטנציאל ביסוד הוא הסוד שעתיד להתגלות בפועל בדורות הבאים. יש לי סוד עולה ו פעמים סוד – ו צירופי המלה סוד: סוד סדו ודס וסד דסו דוס.
[vi]. משלי י, כה.
[vii]. בראשית לז, ב.
[viii]. בראשית רבה פד, ה. כל תולדותיו של יעקב אבינו נמשכו על ידי יוסף הצדיק, על אף שרובם נולדו לפני יוסף, משום שהוא עצם כח ההולדה של יעקב. לפי זה ניתן לדרוש את הביטוי "דור דור ודורשיו" (סנהדרין לח, ב) – המתייחס לצדיקי ומנהיגי כל דור – כמלמד כי גם עצם ההמשכה מדור לדור, בלידת הדור הבא, תלויה בכח של "דורשיו" (הנופלים על לשון דורות).
[ix]. על שלושה פירושים אלו ל"פרו ורבו" – לידה גשמית, לידת חידושי תורה וקירוב יהודים לה' ולתורתו – ראה גם בספר פנים אל פנים פ"ב סעיף ו (עמ' עד ואילך).
[x]. זכריה ח, יט. ראשי התיבות של אמת שלום הן אש. מכיון שספירת היסוד היא כח הברית יש כאן רמז לפתיחת התורה – בראשית – אותיות ברית אש (כמבואר בתקו"ז בכמה מקומות – בהקדמה ובתקונים ב, כב, כג ו-כח).
[xi]. אכן, ספר יצירה (פ"ד מ"א) מגלה כי מי שאינו שומר את הברית ממיר את השלום – מתנת היסוד – במלחמה.
[xii]. ישעיה מא, ח.