ספירת החסד היא הרביעית במניין עשר הספירות, והראשונה בספירות הרגש (היא גם הראשונה מבין "חדרי הלב").
מדת החסד מופיעה כבר ביום הראשון של מעשה בראשית. ביום זה ברא ה' את האור הטוב והמטיב ("וירא אלהים את האור כי טוב"[i]), העושה חסד עם הכל. היום הראשון לבריאה נקרא בתורה "יום אחד", שניתן לפרשו גם כיומו של האחד, יום האחדות. ביום זה כל הבריאה היתה חבוקה כגוף אחד, באהבה (= אחד בגימטריא), על ידי אחדות הבורא.
מדת האהבה והאחדות היא מדתו של אברהם אבינו, עליו נאמר "אחד היה אברהם"[ii] ו"אברהם אֹהבי"[iii]. האהבה היא הכח העיקרי של הבריאה, כדרשת[iv] הפסוק "[אלה תולדות השמים והארץ] בהבראם"[v], אותיות באברהם, כמלמד שהעולם נברא במדת "חסד לאברהם"[vi] ("עולם חסד יבנה"[vii]). חז"ל דרשו גם את בריאת האור – "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" – על הופעתו של אברהם אבינו, בו נאמר "מי העיר ממזרח"[viii], "אברהם התחיל להאיר"[ix].
על היום הראשון לבריאה נאמר בתהלים "יומם יצוה הוי' חסדו"[x]. צורת שם-העצם של המלה יום בפסוק זה, "יומם", היא ממוצע בין צורת היחיד (יום) לצורת הרבים (ימים). בזהר[xi] מבואר כי צורה זו מלמדת שהיום הראשון לבריאה היה מיוחד ביחס לשאר הימים בכך שהוא "יומא דאזיל עם כולהו יומין"[xii] (יום שהולך עם כל הימים). כיון שהיום הראשון לבריאה מקביל לספירת החסד, הדבר מלמד שהחסד מקרין את אורו לשש הספירות מגבורה עד מלכות.
ערכו המספרי של חסד (72) שווה גם פעמיים שש בריבוע (36), והוא בין המספרים הקרויים "ריבוע כפול". הריבועים הכפולים מופיעים לעתים קרובות בכל הנוגע לתכונות כמותיות שונות הטבועות בטבע[xiii]. המספר 72 מייצג את המצב השלם והמתוקן של שש מדות הלב (המתכללות זו בזו), המקבילות לששת ימי בראשית. הכפלתו של שש בריבוע בשתים מבטאת את ההרמוניה והאהבה בתוך הבריאה, "כמים [הסמל הגשמי הבסיסי של חסד] הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"[xiv]. באופן דומה, הזהר[xv] מדבר על עב (72) גשרים של חסד הקושרים[xvi] יחדיו, בהרמוניה מושלמת, את כל המציאות הנבראת.
[i]. בראשית א, ד.
[ii]. יחזקאל לג, כד.
[iii]. ישעיה מא, ח.
[iv]. בראשית רבה יב, ט. חז"ל דורשים (שם, בפסקאות ב ו-י) את המלה "בהבראם" גם כ"ב-ה בראם", ובפרטיות היינו ה-ה שנוספה לשמו של אברהם אבינו כאשר זכה לברית המילה (כידוע ששבע האותיות המרכיבות את הפסוק "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" הן אור מילה).
[v]. בראשית ב, ד.
[vi]. מיכה ז, כ.
[vii]. תהלים פט, ג.
[viii]. ישעיה מא, ב.
[ix]. שמות רבה טו, כו.
[x]. תהלים מב, ט.
[xi]. ח"ג קצא, ב.
[xii]. שם ח"א מו, א.
[xiii]. הדוגמה המדהימה ביותר לכך היא הופעתם כמספרים היסודיים המונחים בתשתית הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים. ביאור עמוק של הדברים יראה אור, בע"ה, באחד הספרים הבאים בנושאי תורה ומדע.
[xiv]. משלי כז, יט.
[xv]. ח"ג רכז, א.
[xvi]. ה-ג וה-ק של המילים גשר-קשר מתחלפות באותיות החך גיכק.