חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום.
בזמנו של דוד המלך פרצה מגפה בעם ישראל, ומתו בה 100 אנשים בכל יום. כאשר חקר דוד לדעת סיבת המגפה, ראה ברוח הקודש שעליו לתקן אמירת מאה ברכות בכל יום, ובזכות תקנה זו נעצרה המגפה. וכן מרומז בפסוק "נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על"
– ודייקו בזה חכמינו זכרונם לברכה: ע"ל בגימטריא 100.
הפוסקים עושים חשבון, שהברכות שאנו רגילים לברך בתפלות ובברכות הנהנין במשך יום רגיל, הן לפחות מאה ברכות. אולם בשבת שתפלת העמידה כוללת רק 7 ברכות (במקום 19), יש להוסיף עוד ברכות על ידי אכילת פירות מחוץ לסעודה.
