במאמר הקודם הובאו פסוקים ודברי חז"ל לפיהם המשיח ישפוט וידון על פי חוש ריח רוחני. המהרש"א (רבי שמואל אליעזר אידל'ס) מחדד ומדגיש, כי אין הכוונה שבאמצעות אותו חוש ריח רוחני יצליח המשיח להגיע אל הצדק המושג בעזרת ראייה ושמיעה, אלא שחוש הריח הרוחני יוביל את פסיקותיו לצדק מושלם ומוחלט, כזה שאי-אפשר להגיע אליו בעזרת ראייה ושמיעה!
 
ובלשונו: "אף שאמרו 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות' – מכל מקום אפשר שיטעה בו בשוגג. וכן 'למשמע אוזניו' – אפשר שאין שופט צדק לפי האמת, שהבעל-דין יטעה בטענתו על ידי משמע אוזניו בעדות שקר, והדיין (אפוא) אינו שופט צדק לפי האמת. אבל משיח לא יטעה בכל זה, (מפני) שיהיה 'מורח ודאין'. דהיינו: בחוש הריח ידין עם מי האמת... (ובחוש זה) אין בו טעות... כי... הוא רוחני, מחלק הנשמה... כמו שאמרו 'איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו – זה הריח'. אבל שאר החושים יותר גופניים והטעות מצוי בהם".
 
השאלה היא, כיצד התנהלות משפטית 'ריחנית' כזו עולה בקנה אחד עם הפסיקה התורנית המחייבת "על פי שנים עדים יקום דבר"?
 
מסביר הרבי מליובאוויטש כי ההלכה מעניקה למלך סמכויות עצמאיות בניהול משפטים, ומלך המשיח ישתמש בסמכויות אלה ולכן יוכל לפסוק גם ללא עדים. אמנם ישנן דעות, כי אפילו משלמה המלך נמנע מלהשתמש בסמכויות אלה, ובת-קול שמימית התרתה בו לפסוק רק "על פי שנים עדים!" – מכל מקום, גם לפי דעות אלה יוכל למשיח להשתמש בסמכויות אלה, משום שמלכותו נעלית יותר בכל המובנים מזו של שלמה.
 
ראוי לציין, כי כבר זכינו לטעום מיכולת השפיטה המופלאה של המשיח. כל מי שזכה לעבור בד' אמותיו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח חש בכל קרביו כיצד הרבי 'מריח' היטב את כל נבכי נשמתו ומאומה לא נסתר ממנו. מעניין כי הרבי עצמו רומז לכך שכבר הגענו לשלב גילויו של חוש הריח הייחודי אצל המשיח: "בעמדנו לאחרי סיום מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, לאחרי סיום כל... המסעות ב'מדבר העמים', נמצאים כבר 'על ירדן ירחו' (דרגתו של משיח ד'מורח ודאין'), על סף הגאולה".