המים מסמלים זרימה כלפי מטה, וזהו היסוד הדומיננטי אצל נשמות הכוהנים. האש מסמלת שאיפה כלפי מעלה, וזהו היסוד הדומיננטי אצל נשמות הלויים
לעתיד לבוא תיווצר תחלופה בין נשמות הכוהנים והלויים: נשמות שכיום שרויות בגוף כוהנים תהיינה לעתיד לבוא בגוף לויים, ונשמות שכיום שרויות בגוף לויים תהיינה לעתיד לבוא בגוף כוהנים.
במה שונות נשמות הכוהנים ונשמות הלויים? מוסבר על כך בתורת החסידות, כי בקשר של עם ישראל אל הרוחניות קיימים שני ערוצים. ערוץ של ברכת השפע האלוקי היורדת מהעולמות העליונים לעולמנו, וערוץ של התעלות הנשמות מעולמנו אל הרוחניות המובהקת של העולמות העליונים. נשמות הכוהנים (של ימינו) קשורות לערוץ הראשון. לכן יש עליהם מצווה לברך את עם ישראל באהבה. כלומר, לגרום שתגיע להם ברכת השפע האלוקי. לעומתן, נשמות הלויים קשורות לערוץ השני. לכן תפקידם לשורר ולזמר בעת שמקריבים קרבנות, ובכך לעורר את הבאים לבית-המקדש להתעלות ממגבלות החומר ולדבוק בקדוש-ברוך-הוא.
כשם שכל דבר גשמי מורכב מארבעה יסודות – אש, רוח, מים, עפר, כך גם הנשמות מורכבות מארבעה יסודות רוחניים שמקבילים לאש, רוח, מים, עפר. המים מסמלים זרימה כלפי מטה, וזהו היסוד הדומיננטי אצל נשמות הכוהנים. האש מסמלת שאיפה כלפי מעלה, וזהו היסוד הדומיננטי אצל נשמות הלויים.
כיום, המטרה העיקרית בקיום המצוות היא לגרום לכך שההארות האלוקיות תגענה לכל מקום, ולכן נשמות הכוהנים, להן קשר מיוחד לפעולה זו, תופסות את התפקידים החשובים השמורים לכוהנים. אך לעתיד לבוא, לאחר שהעולם כולו יהיה מלא בנוכחות האלוקית, תהיה המטרה העיקרית בעבודת הבורא להתעלות עוד ועוד, ולכן נשמות הלויים, להן קשר מיוחד להתעלות זו, תתפוסנה את המעמד החשוב בבית-המקדש.
ראוי לציין, כי שינוי 'נשמתי' זה לא יחול מיד בבוא הגאולה, אלא בשלב מתקדם יותר במהלכה.
מקורות: תניא פרק נ. ליקוטי תורה קורח נד, ב ואילך. ליקוטי שיחות חלק לח עמוד 200.