המילה "גאולה" מורכבת מאותיות המילה "גולה" בתוספת האות א', דבר זה מלמדנו כי הגאולה לא שוללת את כל מה שהיה בגלות, אלא משחררת ומעלה את כל מה שהיה בגלות. זאת על ידי שהיא מגלה את האלוקות בעולם, שה' הוא בעל-הבית ומנהיג העולם, "אלופו של עולם". פרט נוסף שאנו למדים מכך שמרבית המילה 'גאולה' מורכבת מהמילה 'גולה' הוא שהגאולה 'נעשית' על ידי עבודתנו בגלות.

שני עניינים אלו היו גם בגאולת מצרים: בני ישראל יצאו כולם ועם כל חפציהם, ואף המצרים השאילו להם את רכושם מרצונם (גם בעל כרחם של בני ישראל). אם כך, גם כל הרכוש של המצרים התברר כולו (וחז"ל ממשילים זאת ל'מצולה שאין בה דגים') – ולא נשארו בה ניצוצות של קדושה כלל. ההשאלה על ידי המצרים מרצונם (לאחר שלפני כן היה צורך במכות על מנת להשפיע עליהם) מראה שכבר הייתה להם את המודעות לה' כ"אלופו של עולם".

גם הדבר השני, שהגאולה 'נעשתה' על ידי העבודה בגלות, היה ביציאת מצרים – כי דווקא על ידי גלות מצרים זכו להגיע לגאולה.

אבל הגאולה היא לא רק גילוי 'אלופו של עולם', גילוי העובדה שה' הוא בורא העולם ומנהיגו - אלא גם הרבה מעבר לזה, גילוי הקב"ה כפי שהוא למעלה לגמרי מהעולם. גם ביציאת מצרים היה גילוי כזה, ככתוב "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו", דבר שהווה הכנה למתן תורה, בו התגלה הקב"ה כפי שהוא למעלה לגמרי מהעולם. בגאולה האמיתית והשלמה יהיה גילוי אלוקות בדרגה גבוהה עוד הרבה יותר, עד גילוי עצמותו יתברך, כפי שנאמר "תורה חדשה מאיתי (=מעצמותו יתברך) תצא", ומלבד החידוש בתורה יתבטא הדבר גם בעולם, כפי שנאמר "הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה", וגם זה 'נעשה' על ידי עבודתנו בגלות.
 
3 שלבים של גילויים

כל השינויים והחידושים הללו רמוזים כבר באות א' שמתווספת לגולה על ידי עבודתנו בגלות:

1 - א' מלשון אלוף, "אלופו של עולם". 2 - א' מלשון אולפנא ולימוד, "אאלפך חכמה אאלפך בינה". 3 - א' בשינוי סדר האותיות זה 'פלא'.

בעבודת הפיכת הגולה לגאולה יש את 3 השלבים הללו: 1- גילוי אלוקות שבתוך ובערך לעולם, 'אלופו של עולם', על ידי שאנו משתמשים בענייני העולם לקדושה ומביאים בכך להכרה שה' הוא בורא העולם ומנהיגו.

2 - גילוי אלוקות שלמעלה מהעולם, אך עדיין ביחס אליו. הדבר נעשה על ידי לימוד התורה ('אולפנא'), שהיא באה מבחינת 'מוחין' שלמעלה מהעולם (בעוד שהראשונה היא מבחינת 'מידות' – כמו שכתוב "עולם חסד יבנה"), כנאמר "אלפיים (=מלשון "אאלפך חכמה אאלפך בינה") שנה קדמה תורה לעולם".

3 - גילוי אלוקות שלמעלה לגמרי מהעולם, 'פלא', התגלות כח העצמות ממש, ודווקא ביש הנברא. זה נעשה במיוחד על ידי לימוד פנימיות התורה, הנפלאות שבתורה, "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה", שיתגלו בשלמות בגאולה האמיתית והשלמה.

גילוי ה'פלא' נפעל גם על ידי עצם הירידה בגלות, כאשר מגלים בגלות את הא', את הכוונה הפנימית שבה. כמו שכתוב "אודך ה' כי אנפת בי, ישוב אפך ותנחמני". ולכאורה מה יש להודות על ייסורי הגלות שניצלנו מהם -  היה עדיף יותר שמלכתחילה לא יהיה "אנפת"! אלא שהעלייה הגדולה בגאולה באה דווקא על ידי עצם הירידה בגלות, שזהו 'פלא' שאין לו שום הסבר כלל, עניין עליון ביותר שאינו שייך כלל לגילוי. וכאשר מגלים את הכוונה העליונה שבזה, שזה כדי שיהודים יתגברו על החושך, אז הופך החושך לאור גדול. כך דווקא בגלל ש"אנפת בי", בגלל שנמצאים בחושך הגלות, מגיעים לאור הגדול שבגאולה.

[בלשון החסידות מכונים השלבים הללו: 'אלופו של עולם' = גילוי מלכותו של הקב"ה בעולם, 'ספירת המלכות', וכן עניין ה'מידות' שהן המקור להנהגת ה' בעולם. 'אולפנא' ולימוד הן ה'מוחין' (חכמה ובינה) שלמעלה מהעולם אבל התחלה ומקור לו, וה'פלא' הכולל בעיקר את הסודות המופלאים שבתורה הוא 'מוחין בעצם', ה'כתר' ועד עצמותו יתברך].
 
משיח מזרע שלמה בן דוד

מכיוון שהמשיח הוא זה שמביא את הגאולה, הרי גם בו יש את 3 העניינים של הא', לא רק את 'אלופו של עולם' אלא גם את מה שלמעלה לגמרי מהעולם. זוהי הסיבה שהרמב"ם מדגיש כי משיח הוא "מבית דוד ומזרע שלמה" – משום שעניין זה היה בשלמות מיוחדת אצל שלמה המלך:

במשיח יש את מעלת ה'מלכות', שזהו עניינו של דוד המלך, שזכה במלכות לו ולבניו אחריו עד עולם. אבל מלכותו של דוד המלך הייתה על ידי מלחמות. ואילו מלכותו של שלמה הייתה בשלמות, כולם התבטלו ונכנעו בפניו. זאת משום חכמת שלמה שהייתה בשלמות ולכן היה אצלו גם השלום, משום שאפילו מלכי הגויים הודו בחכמתו "ותרב חכמת שלמה... מכל חכמת מצרים" – החכמה שמתגלה דווקא על ידי הגלות. ועל ידי זה היה ביטול הרע בעצם. וכך יהיה לעתיד לבוא, כאשר כל העולם יהיה חדור אלוקות בדרגה הגבוהה ביותר, "וראו כל בשר יחדיו" – ראיית אלוקות, דרגת ה'פלא'. לכן ההדגשה שמשיח הוא גם מזרע שלמה, כי יש בו גם את מעלת שלמה – שלום, הנובע מחכמה, ומשיח יהיה "חכם יותר משלמה", שלמות המוחין.

מידות אלו מצויות בדרגה מסוימת גם אצל כל יהודי – שהרי הוא צריך לקבל את הגילוי של משיח, ויתרה מכך, בכל יהודי יש ניצוץ ממשיח: מכיוון שכל יהודי הוא "חלק הוי' ", הרי יש בו את כל ארבע האותיות של שם הוי' שהם כנגד 4 הדרגות שבעשר הספירות - מלכות, מידות, חכמה ובינה, ועד שלמות המוחין. וכפי שמרומז גם בארבעת הדברים שבתחילת פרק ד' מפרקי אבות שקוראים השבוע: 'איזהו חכם' – חכמה. 'איזהו גיבור' – בינה. 'איזהו עשיר' – תפארת, הכוללת את כל המידות. 'איזהו מכובד' – מלכות.
 
רשב"י מתחיל את ה'טעימה' מהגאולה

רשב"י התחיל לגלות את פנימיות התורה, סודות התורה (ה'פלא' שבתורה), ובעיקר ביום הסתלקותו היה גילוי עצום של סודות אלו, וזה היה ההתחלה להוריד עניינים אלו לעולם באופן של הבנה והשגה. רשב"י גם חיבר בין חלק הנגלה שבתורה (אולפנא, המוחין שהם בערך לעולם) לפנימיות התורה (פלא) – מה שנתן את הכח לגילוי אלוקות שלמעלה מהעולם – בעולם.

הדבר מתבטא במיוחד במאמר הידוע שלו "כל מקום שגלו (ישראל) שכינה עמהם" – כלומר, שהשכינה האלוקית היא עם ישראל פה בעולם, בגלות.

לאחר מכן, החל מזמן האר"י הקדוש "מותר ומצווה לגלות זאת החכמה". אחר כך היה גילוי נפלא נוסף על ידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש. אך עיקר הגילוי של ה'פלא' בתוך שכל האדם הוא על ידי רבותינו, נשיאי חב"ד, שהביאו את ה'פלא', את גילוי פנימיות התורה, לידי לימוד והבנה בחכמה בינה ודעת והפיצו את המעיינות חוצה – הן 'חוצה' שבאדם – גילוי אלוקות גם בנפשו הבהמית על ידי לימוד חסידות, ועד לגילוי והפצת פנימיות התורה בכל העולם, ב'גולה'. ומדור לדור נמשך ונוסף עוד בהפצה עד דורנו זה, ומשנה לשנה יותר ויותר עד ימינו אלה.

למרות ששלמות גילוי ה'פלא' שבתורה יהיה בגאולה האמיתית והשלמה, הרי כבר כעת יש לנו 'טעימה' ממה שיתגלה לעתיד לבוא, ואנו מסוגלים לקבל בהבנה והשגה – בכל החושים את הנפלאות שבתורה. וכפי שמתבטא הדבר בפירוש האדמו"ר הזקן על הפסוק "משכיל לאיתן האזרחי" – שעצם הנשמה (איתן) מזריחה לכל הכוחות והחושים על ידי ה'משכיל' – הכח שלמעלה מהשכל אך הוא מקור לשכל. והכל בא באופן מובן וחודר בכל כוחות האדם.

כי על ידי לימוד התורה, ובפרט פנימיות התורה (כולל הסתכלות בפני הרב, המוסיפה בהבנת הלימוד) נעשים כלי לגילוי אלוקות בעולם, עד לדרגה השלישית שבזה – ה'פלא'.
 
העבודה בפועל

על ידי כך שמשתדלים בעבודת ה', לא רק בסור מרע (ובלשון התניא "אל תהי רשע") אלא גם בעשה טוב ("תהי צדיק"), ניתן הכח להגיע כאן למטה לדרגות הכי גבוהות. ולמרות, שבאופן רגיל על מנת להגיע לדרגת "תהי צדיק" יש צורך במאמץ מיוחד, וגם אז, רק לפעמים ה' נותן לאדם בתור שכר "עיבור" מנשמת צדיק (שכן 'צדיק' זו מדרגה שאין ביכולת כל אדם להגיע אליה), אך בדורנו, אחרי כל הבירור והזיכוך שנפעל במהלך הדורות, כל אחד ואחד מישראל יכול להגיע לדרגות הכי גבוהות עד "תהי צדיק" בגלוי – כמו שיהיה בגאולה, "ועמך כולם צדיקים". ועד שעל ידי הפצת המעיינות חוצה – בכל ה'חוצה' (עולם) כולו, נעשים כלי ל"והיו עיניך רואות את מוריך", ראיית אלוקות במוחש.

אם כן, כדי למהר את הגאולה, ולזרז את התגלות האלוקות בעולם בשלמות, צריך אמנם לפעול בעולם, לנצל את כל ענייני העולם לשם שמיים, כך שבכל דבר בעולם מתגלה ה'אלופו של עולם', אך אין להסתפק רק בזה -  אלא יש להוסיף ב'אולפנא', בלימוד התורה, ובמיוחד בלימוד פנימיות התורה, ה'פלא' שבתורה, בתורת חסידות חב"ד, וגם להשפיע על אחרים בזה, דבר שפועל את סיום הכנסת הא' בעולם, ומביא את הגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.