התבנית המוכרת והיסודית ביותר בקבלה היא זו של עשר הספירות. כמו לגבי מושגים רבים שהקבלה משתמשת בהם, הגישה המעשית ביותר להבנת כוונת המושג, היא העמקה במשמעויות הלשוניות שלו.
התבנית המוכרת והיסודית ביותר בקבלה היא זו של עשר הספירות. כמו לגבי מושגים רבים שהקבלה משתמשת בהם, הגישה המעשית ביותר להבנת כוונת המושג, היא העמקה במשמעויות הלשוניות שלו.
בלשון הקדש ניתן ללמוד על משמעויותיה של מילה רק אם מתבוננים תחילה בשורשה הדקדוקי. לאחר מכן יש לעיין במגוון השימושים השונים של אותו שורש, הפעלים ושמות-העצם היוצאים ממנו. השורש בעל שלוש האותיות של המלה "ספירה" – ספר – נושא שלוש משמעויות שונות הרלוונטיות למלה ספירה[i]:
· ספירה מלשון ספיר: התורה מתארת[ii] את כסא הכבוד כפי שחזו אותו הנביאים כאבן ספיר המזהירה. מכאן משמעות ראשונה של ספירה, כהקרנת או האצלת אור אלקי[iii].
· ספירה מלשון סיפור: במובן זה, ספירה היא מדה באמצעותה מבטא ה' את עצמו בעולם, בדומה לסופר המבטא את עצמו דרך סיפור שהוא כותב.
· ספירה מלשון מספר: עשר הספירות רומזות למבנה המתמטי המופשט המונח בבסיס הבריאה.
בגלל משמעויותיה השונות, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת למלה ספירה. אף כי מלה זו, בתורת הקבלה, מציינת האצלה אלוקית, משמעותה משתנה בהתאם להקשר שבו משתמשים בה. באופן כללי, שלושת השימושים העיקריים של עשר הספירות הם:
· עשרת הגילויים האלוקיים.
· עשרת כוחות הנפש.
· עשרת הכוחות המעצבים את הטבע.
בטרמינולוגיה של החסידות, שלושת השימושים הללו מהווים ביטוי של שלוש הרמות – אלוקות, נשמות, עולמות[iv]:
כאשר מדברים על האופן בו ביטויו העצמי של ה' נתפס אצל בני האדם, אזי עשר הספירות נקלטות בתודעתנו כעשרה גילויים של אלוקות. בהקשר זה הן גם מכונות עשר הספירות של עולם האצילות[v]. עשר הספירות כגילוי האלוקות מופיעות בארבע אותיות שם הוי' ב"ה, שכל אחת מהן מקבילה לספירה מסוימת או לקבוצת ספירות, כפי שנבאר בהמשך.
כאשר חושבים על האופן בו האלוקות מוקרנת לתוך חייו של האדם, מתגלות הספירות כעשרת כוחות הנפש – עשר הכוחות הפועלים בכל אחת מהנשמות.
לבסוף, הספירות מתגלות גם כנטועות בבסיס התבניות השונות בטבע העולמות. אחת הדוגמאות המובהקות לתופעה זו היא שתבנית הספירות מופיעה בצורת גוף האדם.
בפרק זה נבחן את משמעותה של כל אחת מעשר הספירות מתוך כל שלושת ההקשרים של אלוקות, נשמות ועולמות.
יש לשים לב כי אף שבכללות מדובר על עשר ספירות, כאן מוצג מודל של אחת עשרה ספירות. זאת משום ששתי ספירות, כתר ודעת, פועלות במקביל כשני ממדים של כח אחד, כפי שיתבאר.
הערות:
[i]. וראה פלה"ר בראשית ריש פרשת חיי שרה ובכ"ד, ובאריכות בסוד הוי' ליראיו שער ספירת העומר. רמז לשלוש המשמעויות של ספירה יש בפתיחת ספר יצירה כי הקב"ה ברא את עולמו בשלושה ספרים, "בסופר ספר וסיפור", ובמאמר חז"ל "שלשה ספרים נפתחין" (ר"ה טז, ב), וד"ל.
[ii]. יחזקאל א, כו; י, א (ראה גם שמות כד, י).
[iii]. ורמז: ספיר = שכל, היינו שהאצלת האור האלקי מתבטאת בשכל בהיר, וכשם ספרו של המקובל רבי אברהם אבולעפיא "אור השכל" (ובלשון המקובלים הראשונים כל אחד מ-לב נתיבות פליאות החכמה בהן נברא העולם מתואר כסוג אחר של שכל – שכל מופלא, שכל בהיר, שכל המתנוצץ, שכל חפץ המבוקש, שכל נאמן וכו'). על פי דרשת המלה אבן כרומזת לאב ובן (ראה רש"י לבראשית מט, כד) יש לומר כי "אבן ספיר" רומזת להמשכת טפת הבן משכל האב, כשם שנשמות ישראל נמשכו-נאצלו מכסא הכבוד והן מושרשות בחכמת אבינו שבשמים (ראה תניא פ"ב).
[iv]. על פי מכתב מורנו הבעל שם טוב לגיסו (כתר שם טוב אות א). נתבאר באריכות בכ"ד, וראה לדוגמה מאמר "עולמים עולים" בספר אדמה שמים ותהום.
[v]. וכשם שעולם האצילות הוא "עולם הספירות", כך עולם הבריאה הוא "עולם הכסא", עולם היצירה הוא "עולם המלאכים" ועולם העשיה הוא "עולם הגלגלים" (עולם הטבע):
עולם האצילות – עולם הספירות
עולם הבריאה – עולם הכסא
עולם היצירה – עולם המלאכים
עולם העשיה – עולם הגלגלים
כל המבנה הזה עולה בגימטריא 13 פעמים "ברא אלהים" (= 17 בריבוע). עוד על ארבעת העולמות ראה לקמן פ"ח.
