י"ב בתמוז, הוא חג הגאולה של הרבי יוסף יצחק, האדמו"ר הקודם לבית חב"ד. הוא שוחרר ביום זה ממאסר על פעולותיו לשמירת היהדות ברוסיה הסובייטית. הרבי מפורסם במסירות הנפש שלו לטובת כל יהודי, מאז שהיה ילד ועד היותו רבי.

בהיותו צעיר, נשלח פעם על ידי אביו, הרבי, לעיר הבירה לנסות לבטל גזירה, שזמם ראש ממשלת רוסיה להטיל נגד היהודים. נקבעה לו פגישה עם שר אחד, ידיד של סטוליפין, ראש הממשלה, לשכנעו להשפיע על ידידו, שלא יטיל את הגזירה.

השר גר בשכונה רחוקה מהעיר, והפגישה נקבעה לליל שבת. הרבי נאלץ לעשות שם את השבת, אך אף יהודי לא גר בסביבה. לטייל ברחוב - לא היה יכול, בגלל הקור הגדול וגם כי הייתה אז סכנה ליהודי להסתובב לבד ברחוב.

אז מה עושים? הרבי נאלץ למצוא מחסה בבית מרזח בחברת שיכורים אנטישמיים. במשך השבת נאלץ להעמיד פנים כאילו הוא משתתף אתם בחינגה, כדי שהם לא יבחינו בזהותו ולא יתעללו בו.

אפשר כבר לדמיין, איזו שבת הייתה זו עבורו, כשכל זה הוא בתקווה, שאולי, רק אולי, יצליח לפעול משהו...
בסופו של דבר, אכן הצליח בשליחותו.

את הסיפור הזה סיפר הרבי מלך המשיח, ואמר, שהוא מהווה הוראה לכל ההולכים בעקבות הרבי.

אם אתה רק שומע על צער של יהודי, גשמי או רוחני, זה צריך לנגוע לך עד עצם הנפש, ואתה צריך לעשות, מה שאתה רק יכול -

 אפילו אם היכולת לעזור מוטלת בספק...

(באדיבות חב"ד הודו)