אדם שנעשה לו נס, כגון שנפל עליו כותל, או תקפוהו שודדים וניצול מהם, כאשר רואה את מקום הנס צריך לברך
אדם שנעשה לו נס, כגון שנפל עליו כותל, או תקפוהו שודדים וניצול מהם, כאשר רואה את מקום הנס (לאחר 30 יום) מברך:
"ברוך.. שעשה לי נס במקום הזה" (וזאת מלבד "ברכת הגומל" שחייב בה).
אם ראה מקום שנעשו בו נסים לאביו או סבו וכו', יברך "שעשה נס
לאבינו במקום הזה".
אם ראה מקום שנעשה בו נס לרבו, יברך: "שעשה נס
לרבי במקום הזה".
אם ראה מקום שנעשה בו נס לעם ישראל, כגון את המקום שעברו ישראל בים סוף, או את מעברות הירדן בימי יהושע, מברך: "ברוך.. שעשה נסים
לאבותינו במקום הזה". (בנס שלא נעשה לו בעצמו אלא לאביו או רבו וכו', יברך רק אם הנס
ניכר מהמקום, כגון שרואים את הכותל שנפל עליו וכדומה).
