תורת הקבלה מעוניינת תמיד להבין את הקשר של הבורא עם הבריאה ואת נקודת מבטו עליה, ולצורך זה עוסקת בהשוואות והקבלות שונות המסתתרות בתוך המציאות. תבניות החשיבה הקבליות מפתחות, מכוונות ומעמיקות את הכוחות האסוציאטיביים שלנו, בהם תלויה יכולתנו להכיר במה שעינינו הגשמיות אינן יכולות לראות.

תורת הקבלה, על ידי שהיא מעצבת את כוחות הדמיון והאסוציאציה, ממלאת תפקיד מרכזי בתיקונם של כוחות אלה[i]. דמיון בלתי מבוקר נוטה להזמין פנטזיות שמטרתן לספק את הדחפים הנחותים יותר, אך לימוד הקבלה מנצל את הדמיון לשירות האינסטינקטים רוחניים נעלים. תורת הקבלה משתמשת בדמיון כדי לדמיין מערך של קשרים הרמוניים בתוך המציאות, כמו גם קשרים שבין ה' לבין עולמו הנברא.

---

[i].     ראה בספר The Mystery of Marriage פרק ב ובספר מעין גנים ח"א בהקדמת המאמר "כיונים אל ארֻבותיהם".