ברכת הודיה "ברוך.. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", הנאמרת על שמחת לבנו בהזדמנויות שונות.

א) על טובות העולם הזה, כגון: באכילת פרי חדש (מפירות העץ או האדמה) המתחדש מזמן לזמן (וניכר שהוא חדש), קניית בית או בגד חשוב, קבלת מתנה מיוחדת או ירושה חשובה ושמיעת בשורה טובה. (בהלכה מובא גם שמברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא פגשוהו לפחות 30 יום, אבל למעשה לא נוהגים כן) .

ב) על שמחתנו בחגי ומועדי ישראל: הגברים בעת ברכת הקידוש (וביום הכפורים בתחלת תפלת ערבית), הנשים והבנות בזמן הדלקת הנרות.

ג) על קיום מצוה ש"הזמן גרמא" בפעם הראשונה בשנה: תקיעת שופר, נטילת לולב, הדלקת נר חנוכה וקריאת המגילה בפורים.