מקובל אמיתי הנו אדם קדוש, אשר בביקושו אחר קרבת ה' הוא התפתח ברוחניות והוענקו לו מלמעלה חושים רוחניים מחודדים. אל אדם כזה, מותר כמובן לגשת ולהתיעץ בכל שאלה משאלות החיים
בכל דור ישנם צדיקים אמיתיים בעלי רוח הקודש. בלי ספק, לימוד הקבלה המסור שלהם עוזר לעשותם ראויים למתנה הזאת. צדיקים אלה מסוגלים לקרוא את מחשבותיהם של אחרים ויודעים באינטואיציה את המאורעות העתידים לקרות.
בדרך כלל הם מתאמצים להסתיר את מה שהם יודעים ברוח הקודש, או להסוות את ידיעתם במסווה של אינטליגנציה רגילה. לחזות דברים מראש, ולהביא בחשבון את תוצאות מעשיו של אדם, הוא דבר נכון לעשותו. חז"ל לימדונו כי "איזהו חכם? הרואה את הנולד"[i]. מאידך, השימוש בחכמת הקבלה לשם חיזוי העתיד, בדרך כלשהי של הגיון אזוטרי או של מניפולציה, אסור באיסור חמור על פי ההלכה. הדבר גובל בעיסוק בכשפים[ii].
יתר על כן, קיימות טעויות רבות בהבנת הקשר שבין קבלה לבין אסטרולוגיה, קלפי טארוט, אותות השמיים, וגימטריא מתאימה של שמות אנשים. ננסה בקיצור להבהיר כמה מן העיסוקים האלה, לזהות מביניהם את העיסוקים הנחשבים מהימנים ואת אלה הנחשבים כעבודה זרה, כשפים, או סתם הבלים ואמונות טפלות.
ספר יצירה, בנתחו את עשר הספירות ואת עשרים ושתים האותיות העבריות, עושה הקבלה בין קבוצת-משנה של שתים עשרה האותיות הפשוטות באלף-בית העברי[iii] לבין שנים עשר הסמלים של גלגל המזלות, שנים עשר חודשי השנה, שנים עשר שבטי ישראל ושנים עשר, שנים עשר אברי הגוף המנהיגים ושנים עשר חושי הנפש[iv]. על אף הקבלות אלו קובע התלמוד כי "אין מזל לישראל"[v] (כלומר, עם ישראל הנו מעל השפעתם ותחזיותיהם של סמלי גלגל המזלות). לכן, לימוד אסטרולוגיה במטרה לצפות מראש או לחזות את העתיד, הנו חסר תועלת לחלוטין עבור יהודי. ידיעת סמלי גלגל המזלות והמקבילים שלהם יכולה בסך הכל לסייע לאדם להכיר את נטיותיו או את תכונות אופיו, אותן הוא ממילא יכול לשנות (אפילו מן הקצה אל הקצה) על ידי כח הבחירה החופשית שלו.
על פי הפרשן הגדול רבי אברהם אבן עזרא – אשר, לא כרמב"ם, האמין באסטרולוגיה במדה מסוימת – המזל המשקף יותר מכל את התכונות הטבועות בעם ישראל הוא מזל דלי[vi]. מעניין כי ה"היפים" של שנות הששים הכריזו על בואו של השלום העולמי במילים "זו התחלת עידן הדלי", כי כך סברו כמה אסטרולוגים, ולא במקרה. היהדות מזהה את השלום העולמי עם עידן המשיח, אז יתקיימו נבואותיו של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"[vii], "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטֹן נֹהג בם"[viii]. תחילת עידן המשיח תהיה כאשר עם ישראל יכיר סוף סוף במעלות הטבועות בו ובמעלות תורתו. או אז, יכירו גם שאר עמי תבל בעם ישראל כ"אור לגוים"[ix] ויתחיל באמת עידן מזל דלי.
ובכל זאת, חשוב להדגיש כי אסטרולוגיה איננה תחום התעניינות בריא, לא ליהודי וגם לא למי שאינו יהודי. החלק החיוני של האמונה, המשותף לכל בני האדם, היא האמונה בא-ל אחד שאין זולתו. אמנם לימוד אסטרולוגיה אינו מהווה הפרה של האמונה הזאת, אך הוא יכול להוביל את לומדי האסטרולוגיה לייחס כח מופרז ומשמעות רבה מדי לגרמי השמיים שהבורא קבע את מקומם ברקיע, ובכך ליצור קרקע פוריה לצורות פולחן אסורות הבאות כתוצאה מזה. אכן, המונח הרגיל בו משתמשים בתלמוד כדי לציין עובד אלילים, הוא עכו"ם ראשי תיבות עובד כוכבים ומזלות.
ישנו מנהג מפוקפק, שלמרבה הצער נעשה פופולארי בכמה חוגים, שצעיר וצעירה המתעתדים להשתדך מתייעצים עם מישהו המתכנה "מקובל", כדי לברר אם השידוך ביניהם ראוי ואם נישואיהם יעלו יפה. ה"מקובל", בדרך אופיינית, מבצע חישובים שונים עם הגימטריא של שמות בני הזוג ומייעץ להם אם להנשא או לא. אם כי "מקובלים" כאלה יטענו לעתים קרובות שהם עוסקים בקבלה מעשית, הרי לאמתו של דבר סוג זה של הגדת-עתידות איננו קבלה מעשית ואף אין לו כל משמעות. אין לעסוק בו וגם אין להוועץ בו.
כמובן, ברגע שבני זוג מגיעים לכלל החלטה שהם רוצים להנשא, יכול מקובל אמיתי לעזור להם להבין את משמעויות שמותיהם, את יחסם זה לזה ושאר ההיבטים של משמעות האיחוד ביניהם. אך כל זה אינו יכול ואינו צריך לערער (או להאיץ) את החלטת בני הזוג, אליה הם צריכים להגיע אך ורק על בסיס ההרגשה של קירבה רוחנית, אינטלקטואלית ורגשית. המפתח להצלחת חיי נישואים הוא בטחונם של שני בני הזוג בקדושה האלוקית של איחודם, ואהבתם הצומחת מתוך מחויבותם המשותפת לבנות בית בריא, אוהב, טהור ומקודש, אשר בו יכולה השכינה לדור[x].
מקובל אמיתי הנו אדם קדוש, אשר בביקושו אחר קרבת ה' הוא התפתח ברוחניות והוענקו לו מלמעלה חושים רוחניים מחודדים. אל אדם כזה, מותר כמובן לגשת ולהתיעץ בכל שאלה משאלות החיים כיון שהוא קשור לפנימיות לימוד הקבלה ויש לו הבנה עמוקה בנפש האדם. יש בכוחו של אדם כזה לחוש את המציאות ברובד עמוק יותר מאשר אדם רגיל, והוא יודע במלוא היושר, אם, מתי, ומה להמליץ לכל הפונה אליו. העקרון המנחה כל מקובל אמיתי הוא לעשות את העולם למקום טוב יותר, על ידי קירוב אנשים אל ה', ומתוך כך גם איש אל רעהו. המקובל אף פעם לא ידבר או יעשה, בכוונה תחילה, משהו שעלול לקרוע קשר של אחדות מקודשת, או לגרום לויכוח או לכאב. אדרבה, הוא תמיד יחפש דרכים לקרב אנשים זה אל זה ולהפחית סבל ופירוד.
[i]. תמיד לב, א.
[ii]. ראה דברים יח, ט-יב.
[iii]. ראה תחילת פרק ה.
[iv]. ספר יצירה פרק ה.
[v]. שבת קנו, א.
[vi]. בפירושו לשמות לא, יח.
[vii]. ישעיה ב, ד.
[viii]. שם יא, ו.
[ix]. שם. מב, ו; מט, ו.
[x]. עוד על בנין חיי נישואין מוצלחים, המבוססים על עקרונות אלו, ראה בספרים שכינה ביניהם וברית הנישואין ובסדרת הספרים יין משמח.
