היות והנשמה היהודית היא "חלק אלוה ממעל ממש", המודעות הטבועה בה היא זו של אמונה פשוטה בה'. האחדות הזאת עם הבורא מאפשרת לנשמה לקרוא לעזרה את כוחו האינסופי של הקב"ה[i]. התיאור והסיפור הבא מדגימים את כוחה של האמונה הפשוטה, כפי שלימד הבעל שם טוב[ii]:

וכן עשה [רבי ישראל בעל שם טוב] כמה דברים נפלאים, לא נראה ולא נשמע מימות התנאים [חכמי המשנה] רבי שמעון בר יוחאי ורבי חנינא בן דוסא וחבריו [שנודעו בקדושתם ובמופתיהם], וכל זה על ידי דביקותו בכל רגע באלהיו. וכל זה הוא חלק קטן כטפה לכל המעשה הגדול שעשה מרן לעיני כל ישראל בלי שום שם, כי מימיו לא נשתמש בשום שם.

וסיפר [הבעל שם טוב] שבעת היותו עדיין קטן, ולימד לו רבו המובהק אחיה השילוני הנביא כל השתמשות השמות להבין ולהורות, ומחמת שהיה קטן חשק לראות אם בכחו לעשות איזה פעולה, והניח חתיכת בגד על [נהר] דניעסטער ועבר הדניעסטר בשם. ועל זה עשה תשובה כל ימיו, והרבה תעניתים על זה, לתקן פגם זה.

וסוף תיקון זה שהיה נצרך פעם אחת לעבור הנעסטיר, מחמת סכנת מות של הישמעאלים [כינוי לגזלנים גוים], והניח חגורה על הדניעסטער ועבר הדניעסטער בלי שום שם, אלא באמונה גדולה באלקי ישראל, וכל זה זכה על ידי לימוד תורה לשמה, ודביקות נפשו בקונו, בכל עת ורגע.

סיפור זה גם מעיד שכאשר אדם עושה תשובה גמורה ואמיתית בכל לבו, הוא מקבל סימן מלמעלה שתשובתו נתקבלה. הוא מוצא את עצמו במצב דומה לזה של חטאו המקורי, אלא שבפעם הזאת, הוא מסוגל לפעול כראוי ולעמוד במבחן[iii].

תורתו של הבעל שם טוב מרימה את האמונה הפשוטה של כל יהודי לגבהים שלא נחוו קודם לכן. תורתו מצעידה קדימה את הקבלה העיונית אל מעבר לתחום המופשטוּת הפילוסופית, ואל תוך התחום של תובנה פסיכולוגית קיומית ונוכחת.

(באדיבות גל עיני)

[i].     ראה, לדוגמה, לוח "היום יום" יא תשרי: "…תפילה באמונה פשוטה מחברת את עצמות הנשמה עם עצמות האין-סוף וגורמת לעצמות האין-סוף להיות ה'רופא חולים ומברך השנים'".

[ii].    הסיפור מצוטט כאן מנוצר חסד (לרבי יצחק אייזיק ספרין מקאמארנא) על אבות פ"ו מ"ב (בלקוטים בענין אהבה, אות ח), והוא מובא בקיצור רב גם בדגל מחנה אפרים (לרבי משה חיים מסדילקוב, נכד מורנו הבעל שם טוב) פרשת וישלח ד"ה "עוד יש לפרש כי במקלי".

[iii].   ראה צדקת הצדיק עג (עפ"י יומא פו, ב).