וויכוח בין האפיקורס הגוי לרבי

הזוהר הקדוש[i] מספר על מפגש מרתק שהתקיים בין רבי אליעזר הגדול לאפיקורס גוי, ששאל על יסודות האמונה היהודית:

1) מה המקור לאמונה היהודית שיבנה בית המקדש השלישי, הרי הנביא חגי התנבא שיבנו רק שני בתי מקדשות ולא יותר, ככתוב[ii] "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", שיהיו רק שתי בתי מקדשות - "ראשון" ו"אחרון", ראשון ושני ולא יותר?

2) היהודים אומרים שהם קרובים להקב"ה יותר משאר עמי תבל, אם-כן מדוע פוקדים אותם צרות ויסורים רבים בהשוואה לשאר העמים, הרי מי שיותר קרוב למלך העליון, זוכה בחיים הרבה יותר שמחים ומאושרים, וחי חיי שלווה ומנוחה בלי צער, פחד ויגון?

3) רק ליהודים אסור לאכול נבלות וטריפות, ולמרות זאת היהודים חלשים פיזית יותר משאר האומות, אפילו יהודי המקפיד על מזון כשר, סובל ממחלות רבות ובעיות בריאות בלב, ואילו הגויים האוכלים כל דבר, גם טריפות ונבלות, שרצים ורמשים, ולמרות זאת הם חזקים ובריאי-כח?

מכל זאת, טוען הגוי, עולה מסקנא ברורה: היהודים הם העם שהקב"ה שונא מכל העמים ואינו אוהב אותם! וחתם הגוי דבריו בהחלטיות - אל תשיב לשאלותי, כי איני חפץ לשמוע הסברים, שכן מסקנתי ברורה ומוחלטת ואינה ניתנת לשינוי!

כששמע רבי אליעזר את דברי הגנאי החריפים והנוקבים של אותו גוי רשע, התמלא לבו רוגז וכעס, ונתן בו את עיניו, ומרשפי אש עיניו הטהורות של הצדיק נעשה הגוי הרע גל עצמות! כי כשהגוי אך ורק מקניט ופוגע ביהודי וביהדות וכלל לא מעוניין לקבל את האמת ולשנות דעתו - הוא מאבד את זכות הקיום שלו!

ההסבר בישיבה של מעלה

כשנרגע רבי אליעזר מכעסו, סיפר לתלמידיו שאותן שאלות הוא עצמו שאל את אליהו הנביא, ואליהו סיפר לו ששאלות אלו נידונו "בישיבה של מעלה" לפני הקב"ה, וזה המענה עליהם:

הקב"ה עצמו בנה בשמים שתי בתי מקדשות [ככתוב[iii] "מכון לשבתך פעלת ה'" - זה בית המקדש הראשון שה' פעל ועשה אותו, "מקדש ה' כוננו ידיך" - זה בית המקדש השני, שה' כוננו ועשאו בידו]. ומה שכתוב "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", אין הכוונה לבית המקדש הראשון והשני שנבנו על-ידי בני ישראל, שלמה ועולי בבל, אלא לשתי בתי מקדשות אחרים - עליונים ונשגבים שלא נבנו בידי בשר ודם, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו עשאו, והם נמצאים בעולמות העליונים ולא בארץ[iv].

כאשר בני-ישראל יצאו מארץ מצרים רצה הקב"ה לעשות את ישראל כמו המלאכים הקדושים בשמים (כמו שאדם הראשון לאחר שנברא היה בגן עדן עם המלאכים), ולהוריד עבורם לארץ למטה, לארץ הקודש, את המקדשות שבנה בשמים.

אבל בגלל חטאי העגל והמרגלים כעס הקב"ה והחליט לגנוז את המקדשות בשמים ולא להורידם לארץ, ובני ישראל נצטוו "ועשו לי מקדש גו'" לבנות בעצמם את בית-המקדש, ואכן המשכן שבנה משה רבינו במדבר והמקדש שהקים שלמה המלך בירושלים, נבנו בידי בני אדם בשר ודם ולא זכינו בבנין שהקב"ה עצמו בנה, על כך אמר שלמה המלך: "אם ה' לא יבנה בית - שווא עמלו בוניו בו", אם הבית לא ייבנה בידי ה' אלא בידי בשר ודם, הרי עבודתם תהיה לשווא - מפני שלא תחזיק מעמד נצחי, ואכן המקדש שבנה שלמה לא שרד לנצח והוא חרב אחרי 410 שנה.

גם כשעלו מגלות בבל 70 שנה אחר חורבן הבית הראשון, רצה הקב"ה להוריד משמים את המקדש, אבל בגלל שחטאו והושיבו נשים נוכריות, שב הקב"ה וגנז את המקדשות בשמים, וישראל בעזרתו של כורש המלך בנו את המקדש בעצמם, לכן אף הוא לא החזיק מעמד לנצח והוא חרב אחרי 420 שנה.

ואילו לעתיד לבוא בגאולה האחרונה, הקב"ה יוריד משמים את בתי המקדשות שהוא בנה, ומקדשות אלו יתקיימו לנצח נצחים ולא יחרבו. לא רק את בית המקדש ה' יבנה, אלא גם את ירושלים עיר הקודש, ככתוב[v] "בונה ירושלים ה'", והוא אף ישמור ויגן עליה - "ואני[vi] אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב".

לבנין המקדש וירושלים בידי ה' אנו מחכים ומצפים בכליון עינים, ולא לבנין בידי בשר ודם, שאין לו קיום נצחי.

שתי בתי המקדשות לעתיד לבוא

למרות שהקב"ה יוריד משמים שני בתי מקדשות, הרי רק בית אחד (הבית השני) ייראה בגלוי לעיני כל באי עולם, ואילו הבית האחר (הבית הראשון), למרות גובהו העצום שיגיע עד שמי מרום, יכוסה ויוסתר מעיני בני-האדם, בענני כבוד שיעמדו בקביעות מעל בית המקדש הגלוי ויסתירו אותו, רק את העננים המכסים יראו, ולא את המקדש המכוסה שבתוכם; לעיני בשר ודם ייראה רק בית מקדש אחד שנבנה בידי ה'.

[הקב"ה בנה שתי מקדשות, כי הם שני שלבים ודרגות בהופעת השפע האלוקי: בית ראשון - המשכת השפע לדרגת המוחין[vii], ובית שני - המשכת השפע לדרגת המדות וספירת המלכות. לכן הבית הראשון יהיה מוסתר, כשם שכח השכל מוסתר ולא ניתן להכיר על מראה פני האדם מה הוא חושב, ואילו הבית השני יתגלה כמו המדות שהם יותר גלויים, שכן ניתן להכיר על מראה פני האדם אם הוא אוהב, שונא, פוחד וכדומה].

ולסיכום: משמעות הנבואה "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" מדובר על בית המקדש השלישי והרביעי, שהם יירדו משמים בגאולה השלימה ומעלתם גדולה לאין-שיעור ממעלת המקדשות שבנו שלמה ועולי בבל - שכן אותם בנה הקב"ה עצמו.

החלק של המשיח בבנין המקדש

הדברים האמורים שהמקדש השלישי ייבנה בידי הקב"ה ולא בידי בשר ודם, עומדים לכאורה בסתירה מפורשת לדברי חז"ל שמלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי[viii], וכן כתב הרמב"ם[ix] "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד .. ובונה המקדש".

בענין זה מסביר הרבי כמה הסברים:

1) המקדש[x] באופן כללי ייבנה ויירד משמים, אך דלתותיו ושעריו שירדו משמים ישובו ויתעלו, והמשיח יבנה ויעמיד דלתות ושערים אחרים תמורתם.

2) חז"ל[xi] מתארים שישנם שני מצבים בגאולה - "זכו" ו"לא זכו", ובהם תלוי גם בנין המקדש: אם ישראל 'יזכו' המקדש יירד משמים, ואם 'לא יזכו' המקדש ייבנה בידי בשר ודם ולא ירד משמים.

3) חלקי[xii] בנין המקדש המפורטים במשנה במסכת מדות ייבנו בידי אדם, והחלקים שאינם מפורשים במשנה ירדו משמים.

4) המקדשאכן ייבנה בידי המלך המשיח אבל בתוכו "יתלבש" בית המקדש העליון שיירד משמים [כשם שהאש שבערה במזבח הובערה בידי הכהנים בעצים, אך בתוכה התלבשה אש שירדה משמים ובערה בנס].

"לב" העולם והאנושות

נחזור לתשובות לשתי השאלות הנוספות ששאל הגוי:

עם ישראל סובל מצרות ויסורים רבים יותר משאר אומות העולם לא בשל ריחוקו חלילה מבורא העולם, אלא להיפך כיון שהוא העם הקרוב ביותר לה', והוא נמשל ל"לב", שיש לו את החיבור החזק ביותר למוח שבראש, אבל כמו שהלב הוא אבר רך ועדין הסובל ממחלות ומיחושים רבים בהשוואה לשאר האיברים, כך עם ישראל סובל ממכאובים ויסורים רבים בהשוואה לשאר העמים.

דברי הזוהר הללו הוסברו ביתר הרחבה בדין ודברים שהתנהל בין מלך כוזר לחבר החכם, כמתואר בספר כוזרי[xiii] לרבינו יהודה הלוי:

שאלת מלך כוזר היתה זהה לשאלת הגוי "מדוע ישראל סובלים צרות וטרגדיות יותר משאר העמים"? ועל כך ענה החבר: "אמשול לך משל מהלב שבגוף, שהוא סובל מחלאים רבים אבל הוא גם האבר הבריא ביותר בגוף - הכיצד? מחד מכאובים רבים פוגעים בו: דאגות וכעסים, אהבות, שנאות ופחדים, מאמץ רב בעבודה, עייפות, אכילת מזון גרוע כל זה פוגע בלב יותר מבשאר האיברים, כל שינוי קל בנשימה משפיע עליו מידית, אפילו כל תנועה באבר מאברי הגוף משפיעה עליו; אך מצד שני הוא הבריא מכל האיברים, הוא סובל פחות מדלקות, מחלות סרטן, פצעים בהשוואה לשאר האברים, כי בשל הרגשתו המיוחדת והחמצן הרב שבו הוא מרגיש בכל פגע רע ולו הקל ביותר, ומיד דוחהו מעליו לפני שהם יספיקו להתפתח.

כך גם עם ישראל הוא אמנם סובל מצרות רבות אבל הוא העם החזק והנחוש ביותר מבחינה רוחנית, לו העוצמה והחוזק הנפשי החזק והאדיר ביותר".

רק ישראל מצוּוים על מזון כשר

שאלה השלישית עסקה במצוות אכילת מזון כשר - רק ישראל נצטוו להישמר ולהינזר מאכילת נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, כי ישראל כאמור הם כמו ה"לב", ושאר העמים הם כשאר האיברים שבגוף, וכמו שמזונו של הלב, הדם הזורם אליו, הוא הברור והזך ביותר, בעל החמצן הנקי והמשובח ביותר, ושאר האיברים מקבלים דם פחות איכותי ממנו, כך ישראל זקוקים למזון הכי זך ומתוקן ואינם יכול ליזון ממזון לא משובח, ואילו שאר העמים יכולים לאכול כל מיני מזון גם מזון פסול ורע ולא להינזק, כשאר האברים.

המאכלים האסורים מזיקים לנפש הקדושה של היהודי ומעכירים ומטמאים אותה מאוד, אבל הגויים שנשמותיהם טמאות, הרי המאכלים האסורים הם ממינם ואינם מוסיפים על טומאתם הקיימת, לכן אין המזון הטרף מוסיף להזיק להם.

הוסיפו בישיבה של מעלה ואמרו:

כמו שכל אברי הגוף לא יכולים להתקיים רגע אחד ללא הלב, כך אין העמים יכולים להתקיים רגע ללא עם ישראל, ואין העולם כולו יכול להתקיים ללא ירושלים שהוא לב העולם. הקב"ה בחר בעם ישראל וזיכך ונקה אותם מכל כתם ולכלוך ועשה אותם ברורים ונקיים מפגמים ומומים, ככתוב "כולך יפה רעיתי ומום אין בך", ויופים של ישראל יתגלה לעיני כל בגאולה השלימה בקרוב ממש.

בזוהר מסופר שהתנא רבי אבא לימד את הדברים את רבי יוסי, מחבורתו הקדושה של רשב"י, נשק לו רבי יוסי על ידיו ואמר: "כדאי היה לנשמתי לרדת ולחיות בעולם אך ורק כדי לשמוע מאמר מופלא זה"!