תפיסה מוטעית נוספת שפשתה בדורנו, היא שתורת הקבלה היא חכמה עצמאית, הנבדלת משאר התורה. אך לאמתו של דבר, אין קיום לקבלה בנפרד משאר התורה. אדרבה, כפי שצוין לעיל, הקבלה היא פן אחד של התורה: גוף התורה הנו ההלכה, ונשמת התורה היא הקבלה. בדיוק כפי שאי אפשר לדמיין יצור אנוש שהוא רק נשמה בלא גוף, או רק גוף בלא נשמה, כך הקבלה נותרת וירטואלית ואימפוטנטית בלא לימוד וקיום הצדדים ההלכתיים של התורה. באופן אידיאלי, תלמידים רציניים לומדים את שני הדברים, את ההלכה ואת הקבלה, בעת ובעונה אחת.
גוף אינו יכול לחיות ללא נשמה. הנשמה נשלחת מלמעלה להכנס אל הגוף, להתדבק ולהתאחד עם הגוף בסוד החיים. בקבלה, איחוד הגוף והנשמה נקרא "מעשה מרכבה", והוא נחשב כממד העמוק ביותר של התורה. כדי לגשת אל הסוד הכי סודי הזה – סוד איחוד הנשמה עם הגוף – על האדם ללמוד את שני הדברים, את הנשמה ואת הגוף של התורה.
מטבע הדברים, ישנן תקופות בחיי האדם בהן צד אחד של התורה מודגש יותר מאשר צד אחר. כיון שמדובר בנושאים אישיים ופרטיים, לא ניתן להחיל עליהם חוקים המתאימים לכל אדם בכל עת. אך באופן כללי, על כל העוסקים בקבלה לשאוף לשיווי משקל בלימוד שני הצדדים של התורה, לאיזון ולאיחוד. עלינו להתמסר ללימוד מצוות התורה ולהבנת החכמה והטעם שמאחורי כל מצווה. אך בד בבד, כדי לפגוש את ה', נותן התורה, אנו חייבים ללמוד קבלה.
לימוד התורה בונה מחדש את תהליך החשיבה שלנו, על פי ההגיון האלוקי הטבוע בה. דפוסי החשיבה של התורה, וכן דוגמאות המופת ומערכות המושגים שלה, הופכים לחלק בלתי נפרד מדרכי החשיבה שלנו ומשתקפים במערכות חיינו.
במקום להתקדם בקו ישר, כנהוג בתרבות המערב, בלימוד התורה והקבלה אנו מתקדמים באופן אסוציאטיבי ואפילו מעגלי. אדם לומד, ואחר כך חוזר ולומד שוב ושוב, כשבכל פעם הוא מוסיף רובד חדש ועמוק יותר של דעת.
בדרך זו של לימוד אנו רואים בתורה שבכתב, בתלמוד, בספרי ההלכה ובקבלה, שלימות אחת הכוללת הכל. לא ניתן להפריד בין הממד החוקתי של לימוד התורה וקיום המצוות – ההלכה – לבין המקביל הרוחני, הנשמתי שלה. כתבי התלמוד וההלכה מאוחדים במהותם עם המסרים הרוחניים של הקבלה. באופן דומה, לא ניתן ללמוד קבלה ללא התמסרות ללימוד התלמוד על מפרשיו וללימוד השולחן ערוך.
לומדי התורה חייבים, אפוא, להבין שממד פנימי רוחני קיים אפילו בהיבט המזערי ביותר של שמירת המצוות. מאידך, תלמידי הקבלה, הנלהבים מעוצמת המסרים הרוחניים שלה, חייבים להבין שמסרים אלה באים לידי ביטוי מלא דווקא בקיום היום יומי של מצוות התורה.
(באדיבות גל עיני)
