מנהגו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לכתוב לקראת חגים ומועדים 'מכתבים-כלליים'. מכתבים אלו, שפונים "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם", עוסקים במהות החג הקרב ובא ובמסר אקטואלי שניתן לשאוב ממנו. במקורם, נכתבו המכתבים (ברובם) באידיש ותורגמו לשפות שונות. בארץ, הם התפרסמו בזמנם בתרגום לעברית בעיתונים נפוצים (וגם כיום חוזרים חסידי חב"ד ומפרסמים בעיתונים מכתבים משנים שעברו).
 
רובם ככולם של המכתבים תורגמו לעברית על-ידי הסופר ואיש החינוך הרב טוביה בלוי. בעבר הרחוק, לא הוגהו התרגומים על-ידי הרבי. אולם עם הוצאתו לאור של השבועון "כפר-חב"ד" (לפני כשלושים שנה), החל הרבי להגיה את התרגום העברי של המכתבים.
 
באחת הפעמים, עם שובן של הגהות הרבי על מכתב כזה, הבחינו הרב טוביה בלוי ועורך "כפר חב"ד" הרב אהרן דב הלפרין בדבר משונה. במכתב באידיש הופיעה לרוב, כמו בכל מכתב, המילה "איד". פירוש המילה הוא 'יהודי' וכך גם תרגמה הרב בלוי – כמו בכל המכתבים שתרגם. אלא שבמכתב זה בחר הרבי, דווקא בתרגום העברי, להחליף בכל פעם את המילה 'יהודי' במילה 'אדם'.
 
מרוב פליאה והשתוממות לא התאפק הרב הלפרין והתקשר למזכירו של הרבי, הרב יהודה לייב גרונר, כדי להתעניין לפשר הדבר. לרב גרונר לא היה הסבר. "גם בעיניי הדבר מפליא", אמר.
 
כעבור שבועיים הזדמן לרב הלפרין לטוס מישראל לניו-יורק. הייתה זו טיסה עם חניית-ביניים בפאריס, שם החליף הרב הלפרין מטוס. בחלק הראשון של הטיסה, עד פאריס, ישב הרב הלפרין ליד חבר-הכנסת מוחמד וותד ממפלגת מפ"ם.
 
מספר הרב הלפרין: "גיליתי איש מבריק עם אינטליגנציה ורמת-חשיבה גבוהה. מטרת נסיעתו של הערבי הייתה להיפגש עם אנשי אש"ף שהתגוררו בניו-יורק. החלפנו דעות בעניינים מדיניים וטיעוניו, כצפוי, מאוד הרגיזו אותי. אך הוא ידע להשמיעם בשפה תרבותית ומרתקת.
 
"הייתה לו, למשל, הצעה מקורית בנושא תיקון החוק 'מיהו יהודי', לפיה כל חברי-הכנסת הערבים יימנעו בעת ההצבעה על תיקון החוק, ובתמורה יימנעו כל חברי-הכנסת היהודים בהצבעה על מינוי קאדים.
 
"ההפתעה הגדולה נחתה עליי כשוותד אמר: 'אני מוכרח לומר לך כי אני מוקסם מאישיותו של הרבי מליובאוויטש. אמנם אני מתנגד בחריפות לדעותיו המדיניות – אך אני ממש מעריץ את האיש. אני קורא את מכתביו לציבור המתפרסמים בעיתונות, וחשיבתו הפילוסופית, כפי שהוא מתרגמה לחיי היום-יום, שובה אותי'.
 
"עודי מעכל את מה שאמר, החל וותד לחזור בפניי על כל התוכן של המכתב האחרון, זה שבו החליף הרבי את כל המילים 'יהודי' ל'אדם'...
 
"'אגב', סיפר לי וותד, 'לאחרונה קמה במוסדות מפ"ם צעקה גדולה נגד פרסום מכתבי הרבי בעיתון "על המשמר" וכמעט הוחלט להפסיק זאת. אני קמתי וטענתי כי למרות התנגדותנו הנחרצת לכל עמדותיו, חבל שבגלל זה נמנע מקוראי העיתון פילוסופיה איכותית מיוחדת, שתורמת אפילו לערבי כמוני. דבריי הכריעו את הכף בעד המשך הפרסום'"...
 
לאחר הנחיתה בניו-יורק, נסע הרב הלפרין למרכז חב"ד העולמי בשכונת קראון-הייטס שברובע ברוקלין. הוא נכנס למשרד המזכירים של הרבי, ופגש באחד מהם – הרב בנימין קליין. הוא סיפר לו על קורות הטיסה המרתקת שחווה, וגם שיתף אותו בסיפור השינוי החריג שחולל הרבי בתרגום המכתב האחרון. "ייתכן כי הרבי ראה ברוח-קדשו שאותו ערבי אינטליגנט מושפע ממכתביו ובזכות זאת ימשיכו גם כל קוראי 'על המשמר' ליהנות מהמכתבים החשובים, ולפיכך דיבר במכתב על 'אדם' ולאו דווקא על 'יהודי'".
 
בהמשך היום, לאחר שטבל במקווה טהרה, התיישב הרב הלפרין והעלה על הכתב את כל תוכן שיחתו עם חבר-הכנסת מוחמד וותד. הוא נתן את הדיווח לרב קליין וביקשו כי יכניס זאת לרבי.
 
כעבור שעה בערך, חיפש הרב קליין את הרב הלפרין. הייתה בפיו תגובתו של הרבי למכתב, "למרות שהרבי עדיין לא קרא אותו. הבאתי קודם את הרבי במכונית מביתו אל '770' (כך מכונה מרכז חב"ד העולמי, על שם מספר הבית ברחוב). הרבי שאל אותי: 'מה חדש? מישהו הגיע מהארץ?'. אמרתי לרבי כי אתה הגעת וסיפרתי לו על פגישתך עם חבר-הכנסת הערבי. אמרתי לרבי, גם את תחושתך בקשר לשינוי במכתב". 

"הרבי שמע את הדיווח בקורת-רוח מרובה, ולבסוף חייך חיוך רחב ואמר (בתרגום מאידיש): 'האם הוא (חבר-הכנסת הערבי) לא הבחין שכתוב למעלה 'אל בני ובנות ישראל'? זה לא הפריע לו?'...