פרשת מצורע נקראת פעמים רבות ביחד עם פרשת תזריע (הפרשה הקודמת), אך השנה
נקראת כל אחת בשבת בפני עצמה. שתי הפרשיות עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה
רוחנית של עבירות במיוחד אמירת לשון הרע.
פרשת מצורע נקראת פעמים רבות ביחד עם פרשת תזריע (הפרשה הקודמת), אך השנה נקראת כל אחת בשבת בפני עצמה. שתי הפרשיות עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה רוחנית של עבירות במיוחד אמירת לשון הרע.
בעליה הראשונה אנו קוראים על התהליך שהכהן מעביר את המצורע על מנת להיטהר מצרעתו. עליו להביא שתי ציפורים כאשר האחת נשחטת ואילו השניה משולחת לחפשי, ומדם הציפור השחיטה מזים עליו שבע פעמים. לאחר מכן עליו לטבול במקוה.
העליה השניה ממשיכה בתיאור תהליך הטהרה, כאשר על הטמא להביא מספר קרבנות המוקרבים במשכן (או בבית המקדש) להשלמת טהרתו.
בעליה השלישית התורה נותנת את ההלכות לאדם שנטמא בצרעת ואין באפשרותו מצד מצבו הכלכלי להביא את קרבנות הכפרה. התורה נותנת לעניים אפשרות להביא קרבנות זולים יותר בהתחשב במצבם.
בעליה הרביעית אנו קוראים על סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. רש"י מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגורו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות...
בעליה החמישית מסתיים נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך, ומתחיל נושא טהרה של גבר ואישה בעקבות הפרשות מסוימות.
בעליה השישית התורה מדברת על הפרשות של גבר הנקראות "זב", וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש.
העליה השביעית מסיימת את הנושא של טהרת המשפחה ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.