לכל אחד יש את ה"בהמה" שלו - גופו וענייניו הגשמיים. הוא אינו צריך לפגוע בהם, הוא צריך להמשיך לעסוק בעניינים האלו. אבל! - להוציא מכל זה את ה'חיות'! כל העיסוקים האלה הכרחיים, אבל לא הם העיקר בחייך.
פרשת ויקרא עוסקת ברובה בעניין הקורבנות.
"אדם כי יקריב מכם קרבן לה'"- בתורה אין "סתם", והסדר המשונה של המילים בא להגיד משהו.
האדמו"ר הזקן, מיסד חסידות חב"ד, הסביר את הפנימיות של הפסוק, שנלמדת דווקא מהסדר המיוחד של המילים. הסדר הזה מראה את העבודה הרוחנית - אישית שבהקרבת קרבן:
"אדם כי יקריב"- כשאדם רוצה להתקרב לאלוקות
"מכם - קרבן לה'"- הוא צריך להקריב מעצמו לה'.
הקרבת קורבן נערכת ב-3 שלבים:
כצעד ראשון נבדקת הבהמה, לוודא שהיא שלימה. בעבודה האישית הרוחנית, אדם קודם כל צריך לבדוק את עצמו פנימה, ולתקן כל חסרון שימצא.
השלב השני הוא השחיטה: הגוף נשאר שלם, הצורה לא נפגמת, אך הבהמה ללא חיות.
לכל אחד יש את ה"בהמה" שלו - גופו וענייניו הגשמיים (מה זה אומר? - מזון, דירה, אוטו, משרה, כסף...). הוא אינו צריך לפגוע בהם, הוא צריך להמשיך לעסוק בעניינים האלו. אבל! - להוציא מכל זה את ה'חיות'! כל העיסוקים האלה הכרחיים, אבל לא הם העיקר בחייך. כל זה רק צריך לקדם אותך בעבודתך הרוחנית!
כן, זוהי "שחיטה" - ברוחניות.
השלב האחרון בהקרבת הקורבן הוא השריפה באש, שירדה ממעל, אל המזבח.
אש האהבה של הנשמה לאלוקות...
זו עבודת הקורבנות הרוחנית של יהודי:
לקרב את כל כוחותיך וחושיך - לאלוקים.
