שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
מלבד הדינים הכלליים הנוגעים לבעל ולאישה, נוהגים דינים מיוחדים ביחס לחתן ולכלה.
כו אדר התשע"א (02.03.2011)
מלבד הדינים הכלליים הנוגעים לבעל ולאישה, נוהגים דינים מיוחדים ביחס לחתן ולכלה. אין ללמוד דינים אלו לפני ידיעת הדינים הכלליים. רצוי מאוד, שהחתן ילמד את כל הדינים בפעם הראשונה בעזרת תלמיד חכם שידע לבאר לו את כל המושגים החדשים. כמו כן רצוי שהכלה תפנה לאימה או לאישה נשואה ותלמד עמה את הדינים המיוחדים לאישה. בפרט עליה לקבל הדרכה כיצד לבדוק את עצמה הלכה למעשה.
א. קביעת זמן החופה
כשהכלה קובעת את זמן החופה רצוי שתתייעץ עם רב או אם הכלה תפנה לרבנית אשר היא תתייעץ עם הרב. עליה לדעת לפני פנייתה לרב את תאריך התחלת הוסת בפעמים האחרונות על מנת למנוע את קביעת יום החתונה בזמן שתהיה אסורה לבעלה.
ב. ההכנות לטבילה
הכלה עושה את הפסק הטהרה ביום שהדם פוסק, אולם היא סופרת שבעה נקיים ככל אישה נידה. אין לעשות הפסק טהרה, אם מועד החתונה טרם נקבע באופן סופי. כלה בתולה בודקת את עצמה כפי יכולתה. בניגוד לאישה נשואה הטובלת רק בשעות הלילה, יכולה הכלה לטבול ביום השמיני גם בשעות היום. כשאין אפשרות לכלה לטבול מלילה השמיני ואילך, תפנה לרב כדי שידריך אותה באלו תנאים תוכל להקדים טבילתה לשעות היום של היום השביעי. הכלה לא תטבול יותר מארבעה ימים לפני החופה. גם כלה זקנה, שאין לה עוד וסת צריכה לטבול.
ג. חופת נידה
אם קרה משום מה שהאישה נידה ביום החתונה עורכים את החתונה כרגיל ללא כל שינוי מכל חתונה אחרת, אך מיד לאחר שהחתן הניח את הטבעת על אצבע כלתו לא יגע בה, כי עליהם לשמור על כל דיני נידה ככל זוג נשוי. נוסף לכך עליהם לשאול רב, באיזה אופן מותר להם להימצא לבדם בחדר הייחוד ולאחר מכן הן ביום והן בלילה – משום איסור ייחוד – עד שהאישה תטבול. בכך חמור דינם יותר מדין בעל ואישה בימים שהאישה נידה.
ד. בעילת מצווה ודם בתולים
מיד לאחר התשמיש הראשון, הנקרא בפי חכמים "בעילת מצווה" חייבים החתן והכלה בכל דיני אישה נידה גם אם לא יצא דם בתולים. אולם את הפסק הטהרה עושה הכלה ביום הרביעי (ואם ראתה דם מחמת וסתה הרי היא ככל אישה העושה הפסק טהרה ביום החמישי). אם יש לאישה וסת שאינו קבוע, חייבים בני הזוג לבדוק את עצמם בשלוש פעמים הראשונות, (בהן אין כבר דם בתולים) לפני מעשה ולאחריו, כדי לוודא שהאישה אינה רואה דם מחמת תשמיש.
אם יצא דם בתולים בשעת בעילת המצווה ויצא דם גם בתשמיש שלאחר מכן, מובן שזהו דם בתולים. וכן אם לא היה דם בפעם הראשונה אך בפעם השניה הרגישה כאבים בשעת מעשה ואחר כך ראתה דם – מובן שזהו דם בתולים. במקרה כזה דינה כדין כלה בפעם הראשונה, הסופרת ד' ואחרי כן שבעה נקיים. אם דם בתולים ממשיך להופיע גם בפעמים הבאות כדאי להתייעץ עם רופא.
לאחר שברור לאישה שאין לה עוד דם בתולים ובכל זאת מופיע דם בשעת תשמיש, עליה לפנות מיד לרב.
1
הדרכה לכלה
מלכה חנניה
| 2012-08-19 15:09:31
ברצוני לברר אם יש את ההדרכה באיטלקית . או באנגלית.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il