בהופעת הוסת אצל האישה או שמסיבה אחרת יוצאת מהרחם אפילו טיפת דם, אסור לבעל ולאישה לקיים יחסי אישות. הם אסורים אף בכל התנהגות של חבה וחלות עליהם הרחקות שקבעו חכמים
בהופעת הוסת אצל האישה או שמסיבה אחרת יוצאת מהרחם אפילו טיפת דם, אסור לבעל ולאישה לקיים יחסי אישות. הם אסורים אף בכל התנהגות של חבה וחלות עליהם הרחקות שקבעו חכמים כפי שנפרט ונסביר בהמשך הדברים. בשל ריחוק זה שבין האישה לבעלה נקראת האישה בשם נדה, כלומר מרוחקת. מכאן הדמוי של ירושלים בגלותה –לנדה, כמאמר הנביא: "על כן לנידה היתה" (איכה א' ה) המסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בדיני נדה נקראת אף היא "מסכת נידה".
בין הטומאות שהתורה מונה מצויה אף טומאת הנידה. בזמן ששמרו למעשה על דיני טומאה וטהרה, נאסר על הנדה להיכנס למקום המקדש, לאכול מהקרבנות וכו' כשם שנאסר על טמאים אחרים. היום אין לטומאת הנדה משמעות מעשית והנדה מתנהגת ככל אישה אחרת. יש המשתמשים בביטויים "טמאה" ו"טהורה" בשעה שעוסקים בדיני נדה, כפי שנהגו לומר בזמן שבו היתה חשיבות מעשית לטומאתו ולטהרתו של האדם מישראל, אך היום משתמשים בביטוי "טמאה" לגבי אישה האסורה לבעלה ו"טהורה" – לגבי אישה המותרת לו. חייבים להדגיש כי לאיסורי נידה משמעות עצמית שאינה קשורה כלל בטומאתה וטהרתה של האישה, ואף כשאין דיני טומאה וטהרה נוהגים- איסור נדה במקומו עומד. יש לזכור שדיני נדה נוהגים בכל אישה שלא טבלה: רוקה, נשואה, גרושה ואלמנה.