תפילה קצרה הנאמרת עם היקיצה בבוקר, ובה מודה האדם לה' כל שהחזיר לו את הנשמה כשהתעורר משנתו. השינה היא כעין מיתה, והחזרת הנשמה בבוקר היא כעין תחיית המתים, ולכן מסיימים "רבה אמונתך", שבזה מכריזים על האמונה בתחיית המתים.

תפילה זו אומר האדם לפני שנטל את ידיו, כי אין בה את שם ה'. גדולי החסידות הוסיפו: "מודה אני נאמר אפילו בידים טמאות, לפי שכל הטומאות שבעולם אינן מטמאות את ה'מודה אני' של היהודי". באמירת 'מודה אני' זוכר היהודי את ה' מיד בקומו, וכך יקום בזריזות לעבודת ה', כשאמונה זו מורגשת בלבו במשך כל היום.