לפני 61 שנה חל י' בשבט, כמו השנה, בשבת. בבוקרה של אותה שבת נפל דבר במרכז חב"ד העולמי בברוקלין. האדמו"ר השישי לבית חב"ד, כבוד קדושת הריי"צ (רבי יוסף יצחק) הסתלק לבית עולמו.
 
לאדמו"ר הריי"צ לא היו בנים, אלא בנות. החסידים השבורים נשאו עיניהם אל האחד והמיוחד שבין הבעלים של בנות האדמו"ר וייחלו כי ייאות לקבל על עצמו את תפקיד ממלא המקום. במשך שבועות, שהיו לחודשים, הפנו אליו בקשות ותחנונים ולא הרפו.
 
לאחר שנה זה קרה. במרכז חב"ד העולמי התקיימה התוועדות לרגל יום השנה להסתלקות אדמו"ר הריי"צ. בראש השולחן ישב החתן המיוחד ונשא דברי תורה, וברגע של אתנחתא, נעמד אחד מזקני החסידים ופנה אליו בתביעה של תחנונים: החסידים תאבים לשמוע 'מאמר'!
 
בשם 'מאמר' נקראים דברי חסידות שנאמרים אך ורק על-ידי רבי. משמעות הבקשה הייתה אפוא: החסידים צמאים לסימן ברור כי אכן יש להם רבי.
 
והסימן הגיע. פניו של החתן המיוחד הרצינו מאוד והוא פתח באמירת דברי חסידות בנעימה הייחודית ל'מאמר'.
 
*
 
'מאמר' זה, שהיווה אות רשמי לקבלת התפקיד, בעצם הוכיח כי החתן – מי שמוכר כיום כרבי מליובאוויטש – הוא מי שהפך לרבי כבר שנה לפני כן, עם הסתלקות האדמו"ר הקודם. משום שכפי שמוסבר בחסידות, לא ייתכן אף רגע אחד בלי נוכחות של רבי בשר ודם.
 
באותו 'מאמר' הגדיר הרבי במילים ברורות את המשימה המוטלת על בני דורו, הדור השביעי בשושלת חב"ד: להביא את הגאולה האמיתית והשלמה בפועל ממש!
 
דברי הרבי לא נשארו בבחינת 'נאה דורש'. הרבי פתח בפעילות אינטנסיבית להפצת יהדות בכל העולם, במטרה מוצהרת להכשיר את הקרקע לקראת התגלות המשיח. המסר שעבר מאז כחוט השני בכל השיחות של הרבי הוא, כי ככל שמקיימים בעולם יותר מצוות – העולם נעשה ראוי יותר להכיל את הגילויים האלוקיים המופלאים של ימות המשיח. והמסר הזה תורגם על-ידי החסידים לעשייה בהיקף שהלך והתרחב עם השנים, ועד היום ממשיך להתרחב וכבר חובק עולם ומלואו.
 
בעשורים האחרונים, נשמעו מפי הרבי דיבורים מפורשים יותר על כך שממש בכל רגע עומד להתרחש מהפך הגאולה המיוחל. הרבי גם התייחס במילים מפורשות יותר לזהותו של המשיח. אם לפני 60 שנה ניתן היה לזהות בין השיטין של המאמר כי הרבי רומז שהוא בעצמו מי שיתגלה כמלך המשיח – הרי שכעבור 40 שנה הדברים לא נרמזו אלא ממש נאמרו.
 
נכון להיום, אמר הרבי, כבר הגענו לשלב בו קיום התורה והמצוות של עם ישראל נועד אך ורק כדי "לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש". המעמד הגדול של קבלת פני המשיח קרוב יותר מאי פעם וכולנו מחכים ומצפים לכך.
 
*
 
מאוד היינו רוצים להיות כבר אחרי כל ההמתנה. לחיות כבר בתוך ימי הגאולה והשלמה. במובן מסוים, אפשר להשוות את התקופה הנוכחית לתקופה שלפני 60 שנה. אז ידעו החסידים כי יש להם רבי – ראשי התיבות ראש-בני-ישראל – אולם הם תאבו להרגיש בכך, וגם כעת כולנו יודעים כי יש לנו ראש-בני-ישראל אולם אנו תאבים לראות ולהרגיש בכך.
 
ההבדל הוא, שאז נדרשה מהחסידים ציפייה איתנה שנמשכה שנה בלבד. בתום שנה אחת הגיעה הציפייה אל סיפוקה. כעת, מסתבר, נדרשה מאיתנו ציפייה איתנה במשך שנים ארוכות.
 
לקראת מלאת 60 שנה ליום הקבלה הרשמית של הנשיאות על-ידי הרבי, אנו מקווים ומאמינים כי גם הציפייה שלנו כבר תסתיים. אנו מייחלים כי תכף ומיד נזכה לראות את הרבי בהתגלותו השלמה לעין כול כמלך המשיח.