אנו שבים ומצהירים לפני הרבי כי אנו מקבלים עלינו את עול מלכותו. על פי הכתוב: "וביקשו את השם אלוקיהם ואת דויד מלכם" – מוטל עלינו לבקש מאלוקים שיגלה את המלך לבית-דויד – את המשיח, וכמו כן לבקש זאת ממלך המשיח בעצמו.
י' בשבט, שיחול ביום רביעי הקרוב, הוא תאריך רב משמעות במיוחד לחסידי חב"ד. ביום זה לפני 59 שנים נפטר האדמו"ר השישי בשושלת ליובאוויטש, כבוד קדושת רבי יוסף-יצחק שניאורסון.
במשך שלושים שנה הנהיג רבי יוסף-יצחק ברמה את עדת חסידי חב"ד, ולא רק אותם. הרבי, שאת רוב ימיו חי ברוסיה, נרשם בהיסטוריה כמי שניהל בחירוף נפש את המערכה הגדולה לשימור הגחלת היהודית בברית המועצות, ובכך הפך שם למנהיג בלתי מוכתר של היהדות כולה.
כך גם בעשור האחרון לחייו, שעבר עליו בארצות-הברית. רבי יוסף-יצחק הגיע לשם בימי מלחמת העולם השנייה – ומרגע בואו לא שקט על שמריו. כידוע למי שבקי בקורות הימים ההם, היה אז מצב היהדות המקומית בכי רע והרבי חולל שם מהפכת התעוררות וזכה להצלחה שמימית.
*
שנה לאחר פטירתו של רבי יוסף-יצחק, בדיוק באותו תאריך, קיבל על עצמו את תפקיד ממלא המקום – חתנו, כבוד קדושת רבי מנחם-מענדל שניאורסון. רבי מנחם-מענדל, המוכר כרבי מליובאוויטש, הפך בתוך זמן קצר למנהיג היהודי המפורסם והנערץ ביותר. הוא המשיך את דרכו של חמיו לדאוג לצרכי כלל היהדות, ואף שכלל את הדרך.
הרבי הקים את מפעל השליחות הנודע, בו פיזר את חסידיו בכל רחבי תבל כדי להפיץ את אורה המלבב של היהדות בכל מקום. מפעל זה, שלאחרונה מיקד אליו תשומת לב בינלאומית – בעקבות הטבח הנורא שערכו מחבלים בבית חב"ד בבומביי שבהודו – עודנו ממשיך לשגשג ולהתפתח. מיום ליום מצטופף מארג השלוחים העולמי, ומוסיף לקרב יהודים לאביהם שבשמיים.
בדברים שנשא הרבי במעמד שקיבל את תפקיד ההנהגה, הצביע על ההקבלה שבין דורנו לבין דורו של משה רבינו. משה היה שביעי לאברהם אבינו, והרבי הנו שביעי למייסד חסידות חב"ד, כבוד קדושת רבי שניאור-זלמן, בעל ה'תניא'. אברהם אבינו היה הראשון שהפיץ את האמונה בא-ל אחד ופעל למען השראת השכינה האלוקית בעולם, ומשה רבינו השלים את התהליך כאשר בנה את המשכן, בו שרתה השכינה בפועל.
וכך גם רבי שניאור-זלמן האיר את שמי היהדות בדרך של אמת בלתי מסויגת בקשר אל הבורא; דרך שנועדה להכין אותנו אל הגאולה השלמה, בה תשרה בעולם השכינה האלוקית בגלוי – ואנו, הדור השביעי לרבי שניאור-זלמן, מי שמשלימים את התהליך ומביאים את הגאולה בפועל.
מילים שמימיות אלה היוו יותר מרמז על התפקיד שהועידו מלמעלה לרבי. תפקיד, שעל פי המקורות, ממלא לא אחר מאשר מלך המשיח!
מכוחו של תפקיד אלוקי זה יצר הרבי את מפעל השליחות, ובמקביל – הוכיח פנים רבות נוספות של הנהגה אמיתית ואכפתית כלפי כל יהודי, מכל מעמד, מכל גיל ומכל חוג אליו בוחר להשתייך.
*
כאמור, באופן רשמי נכנס הרבי לתפקידו רק שנה לאחר פטירת חמיו, הרבי הקודם. בכל אותה שנה הופנו אל הרבי הפצרות חוזרות ונשנות בעניין. מאות ואלפי חסידים כתבו לרבי כי מקבלים עליהם את מרותו, ואין ספק כי הייתה לכך תרומה מכרעת לקבלתו של הרבי את ההנהגה.
מאותה סיבה גם כעת אנו שבים ומצהירים לפני הרבי כי אנו מקבלים עלינו את עול מלכותו. על פי הכתוב: "וביקשו את השם אלוקיהם ואת דויד מלכם" – מוטל עלינו לבקש מאלוקים שיגלה את המלך לבית-דויד – את המשיח, וכמו כן לבקש זאת ממלך המשיח בעצמו.
וזו בעצם משמעותה של ההכרזה החב"דית המוכרת: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. קריאה שמשלבת בקשה וקבלת עול מלכות.
