חשבתם פעם למה ברא ה' את החושך? הרי הבורא הוא מהות הטוב ומשפיע עלינו אור תמידי - אור אין-סופי של אהבה. אז למה הוא יצר בעולם את אותה מציאות שמעלימה את האור, מסתירה אותו?
 
עכשיו תארו לעצמכם שאתם נכנסים לחדר גדול שמאירים בו עשרות פרוג'קטורים ענקיים, פנסים שמסנוורים אתכם מכל פינה. מרוב אור שיש בחדר אתם לא מצליחים לראות כלום – בטח לא לראות את האור. ואם תדליקו גפרור קטן בתוך החדר, בוודאי שהאור שלו ייאבד לגמרי.
 
אבל דמיינו אתכם בחדר אחר. חשוך מאד. אליו אתם נכנסים עם גפרור קטן, מציתים ומחזיקים אותו לרגע ביד. מיד תראו את האור של הגפרור והוא ישפיע על כל החדר.
 
זו בדיוק המציאות שיצר ה' בעולם. הוא העלים את האור האין-סופי שלו, כדי, שאנו, הנבראים החומריים, נוכל לראות אותו. שלא נסתנוור מאורו הגדול, אלא נוכל להכיל אותו. הוא העניק לנו אור בהתאם ליכולות הגשמיות שלנו, מבלי שנאבד את מציאותנו כבני-אנוש - בני עולם החומר. כך אנו יכולים להכיל את האור מבלי להסתנוור.
 
החושך בעולם נועד רק לגלות את האור. לגלות את האור שבתוכנו. שכל גפרור שאנו מציתים - כל מצווה ומעשה טוב - יש לו השפעה גלובאלית על העולם כולו. הוא משפיע ונוגע בכל פינה ביקום ומבקיע את החושך.
 
דווקא בזכות החושך, מקבל האור משקל גדול יותר וניתן לחוש אותו. האור הוא האור שלנו - האור שיש לכל אחד מאיתנו בתוכו ועליו לגלותו - ולראות כי הוא קיים שם בגדול.