"כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה..." ● מהם התכנים המאפיינים אותו שלכן הוא זוכה בעליונות של משילה בה? (והוא ימשול בך) ● כיצד מתאפשרת מציאות בה שני מלכים מושלים האחד בשני ובה בעת הם גם כפופים וסרים למשמעת של זולתם? ● ומדוע אין הם עשויים לנהל חיים עצמאיים מבלי שהאחד יכתיב לשני חוקים וסייגים?
"כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה..." (בראשית, כ"א י"ב)
מהי הכוונה האלוקית, העליונה והעמוקה המסתתרת מאחורי העובדה שיש לו מחוייבות להישמע לה? על אלו תכנים עשירים ותכונות ספיציפיות המאפיינים את האישה על הגבר, רומזים מילים אלו?
מהם התכנים העשירים והספיציפים המאפיינים אותו ולכן הוא זוכה בעליונות של משילה בה? (והוא ימשול בך) הכיצד מתאפשרת מציאות בה שני מלכים מושלים האחד בשני ובה בעת הם גם כפופים וסרים למשמעת של זולתם?
מדוע אין הם עשויים לנהל חיים עצמאיים מבלי שהאחד יכתיב לשני חוקים וסייגים? מדוע אין הם יכולים להנות מיחסים ששורה בהם אוטונומיה מוחלטת נטולת משילה (והוא ימשול בך) ומחוייבות להישמע למרות? (כל אשר תאמר לך שרה, שמע בקולה...)
עצמאות היא, אומנם, עמידה של כל אינדיבידואל כיחידה לכשעצמה וללא כל מעורבות בין השניים ואולם בכך נמנעת (למרבה הדאבה), מכל אחד מהם המסוגלות להבחין ביחידיות של כל פרט ובהערכתו...
תנועה משותקת זו שאין בה הזרמה של תכנים רוחניים עשירים מהאחד אל השני,היא סמל לכשלון במערכת היחסים שביניהם.
המשילה שלו בה וההשמעות שלו אליה הן, למעשה, בחינת התמזגות חיובית ביניהם המעשירה את המערכת כולה ומשלימה אותה בכך שכל אינדיבידואל מזרים ומעניק למשנהו מהיחידויות שלו שחסרה ונעדרת ממשנהו. הכיצד?
השניים באו לכאן במגמה לברר ולתקן את מה שנפגם בעולם בחטא עץ הדעת.
הוא בא לכאן טעון בכח החכמה ועל ידה הוא מפריד ומברר את הטוב מהרע באופן עקרוני ותאורתי..
ואילו היא בוחנת את דברי החכמה שהוא משפיע וממשיך אליה בכך שהיא מנסה להוציא דברים אלו מהכח אל הפועל בכח הבינה היתרה שבה, והיא מורידה אותם למציאות הממשית והמעשית הנתפסת לפועל ואז היא עשויה.אולי, להבהיר לעצמה את העומק שבדבריו ואת דבר אמיתותם ויושרם...
השרטוטים הנאים והדאגרמות למינהם של המהנדס באים בסופו של דבר, לבטוים בפועל גשמי בעת שהבנינים שהם תכננו, מוקמים על תפארתם באופנם הגשמי שהרי דוקא כשהבנין מושלם סופית, הוא מגלם ומוכיח בגמר בניתו על חכמתו האדירה והעמוקה של האדריכל ועל כל אותם משאבי נפש שהשקיע בתכנון זה.
ככל שהרעיון מגיע לשלמותו המוחלטת יותר, הוא מהווה הוכחה אדירה יותר כי חכמה נסתרה ונשגבה מהווה את הנשמה לבנין...
האישה המייסמת את רעיונותיו והמביאה אותם לשלמותם ולהוצאתם לפועל מעשי, מהווה, למעשה, עדות חיה לעומק המופלג שבחשיבתו ולחכמתו התאורטית. ואולם, בלעדיו, לא יתכן היה כל קיום לבינה היתרה שלה ולא היתה לה כל משמעות קונקרטית ובכך מתבטאת תרומתו שלו אליה המתגלמת במשילתו בה, דהיינו בהיותו המשפיע אליה את אותו ברק מבריק ונקודת מרכז, המעלימה בקרבה פוטנציאלים אדירים הצפויים להבהרתם ולבטויים הממשי והחי על ידה... ומאידך, ללא התרומה שהיא מעניקה למערכת בבינתה היתרה, היתה החכמה שלו קופאת ונדומה ולא היה לה אז כל ממשות משמעות, ולכן מצווה ה' להשמע לכל דבריה...
יש לה המסוגלות ליצור, לחדש וליזום ולפתח את אותה נקודת פוטנציאל שלו בדומה לאותה תפוקת יבול אדירה הצומחת מאותו זרע שנקלט באדמה וזרע זה מקביל להמשכיות של השפעתו שלו אליה ואומנם בלעדיו, לא היה עולה כל יבול...
היא, אכן, מחיה את רעיונותיו, מייסמת ומבצעת אותם ומהווה עדות ממשית לעומק החכמה שלו ואולם ללא השפעתו שלו אליה, היו אז קומלים ונובלים כוחותיה היוזמניים והיצירתיים...
וכשהשניים מתפקדים באופן הדדי במערכת המשותפת שלהם, הרי שזו היא שעשויה לרדת לרבדים העמוקים יותר של החיים, לתקן וליצור ולבנות באופן יסודי יותר היות והיא מחוננת בבינה יתרה ומעשית ובשל חושיה ורגישות היתר שלה, היא מסוגלת לחוש ולהחיות ולכן ציוה ה' על אברהם להישמע לה.
הרגישות הזו האיצה בה להשתדל לפני אברהם שיגרש את האמה, בכך ינתן להפריד ולברר את ישמעאל מהמערכת המקודשת שלהם, אך אברהם לא היה ערני ומודע לכך, כי בתפיסת החכמה שלו, נעדרה שלמות הבינה שלה שקוראת לחדור לעומק, להבחין באותם רעיונות נסתרים וליסם אותם.
כוונתה העמוקה של שרה , היתה לברר... לתקן ולערוך הפרדה בין הרע והטוב גם באותם נימים העדינים שמודעותו של אברהם לא חשה בהם, היות וישמעאל נמשך אמנם, מכוחותיו הפנימיים של אברהם, והדבר נתרחש לפני ברית המילה של אברהם ולכן פגעה בישמעאל יניקה של חיצוניים ביחוד בשל היותו בנה של הגר ולא של שרה, ופה בקשה שרה לברר ולהפריד, דבר שהעיק כ"כ והכביד לאברהם...
בכך ניתן להבין כיצד משפיע עשוי להיות טפל אל המקבל ולהישמע לו...
היא, אפוא, מהווה בחינת מראה המשקפת למאחוריה את הקרניים שנפלו עליה, זוהי היכולת לראות לעומק מבעד למסכים ולמחיצות, בשל חושיה הרגישים ותפיסתו מתגלמת בחינת זכוכית שקופה, המאפשרת מעבר חופשי וצלול אליה של אמיתות המציאות, ללא כל עיוות וסטיה ,היות ואין פה רגישות שעשויה לעיתים לשנות את פני הדברים ולעוות אותם בשל רגישות יתר ופניות אישיות שהן עיתים מסלפות...
השפעתו אליה נמשכת בבחינת מסמל אור ישיר ומציאותי ואילו היא מסמלת אור חוזר מאותה נפש שוקקת מתעלה ומתרוממת בזיקה עזה ליצור, לזום... לפעול...
ההרמוניה הזו של שניהם במעמד שהוא בוגר ומתפקד, משלימה אותם בכך שהיא הופכת את המראה שבתוכה לזכוכית שקופה, דרכה תהיה תפיסתה אמיתית ואינה מסולפת מבלי לאבד את העוצמה הרוחנית שמעניקה לה המראה בתוכה בשל רגישותה הנשית ליצור ולעבד את הפוטנציאל באופן מקסימאלי ...
ואילו הוא עשוי לפתע, להתבונן אל העולם מבעד לזכוכית שקופה של הבט החכמה שלו אך מתוכה הוא עשוי לראות פתאום, לא רק עובדות אמיתיות כשלעצמן, אך עתה הוא גם חוזה בהן ומגלה כי הן מהוות פוטנציאל לניצולן ופיתוחן המלא ולהוצאתם לפועל בבניה ויצירה של מערכת של בנין עדי עד על יסודות התורה כפי שהיא מוארת באורה של תורת החסידות.
