שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
החל מליל ט"ו בתשרי, חייב אדם לקבוע את דירתו בסוכה במשך שבעת ימים. הטעם לכך מפורש בתורה: "למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים".
הרב שלום דב וולפא
יג תשרי התשע"א (21.09.2010)
החל מליל ט"ו בתשרי, חייב אדם לקבוע את דירתו בסוכה במשך שבעת ימים. הטעם לכך מפורש בתורה: "למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים". עיקרה של הסוכה הוא ה"סכך" העשוי מענפים או קרשים, שלא שימשו לכלי או למלאכה, והמצל על רוב שטח הסוכה גם בשעות השמש. הסוכה חייבת להיות בעלת שלש דפנות לפחות. כל אחת לפחות בגובה עשרה טפחים (כ80- ס"מ) מהקרקע, ובאורך ורוחב של שבעה טפחים (56 ס"מ). אפשר לבנות את הדפנות מכל חומר שהוא, ובתנאי שתוכלנה להחזיק את הסכך, ותהיינה יציבות באופן שלא ינועו ברוח מצויה.
את עיקר מצות ישיבת הסוכה מקיימים על ידי הסעודה. בלילה הראשון יש חובה לאכול "כזית" לחם בסוכה, ואילו בשאר הלילות והימים של החג אין זו מצוה חיובית, רק אם רוצה לאכול חייב לעשות זאת בסוכה. המהדרין אינם שותים אפילו מים מחוץ לסוכה. על האכילה בסוכה מברכים "ברוך.. אשר קדשנו.. לישב בסוכה". הברכה נאמרת רק על סעודה שיש בה לחם או מיני מזונות, ויש המברכים אותה גם על יין ההבדלה (וכמובן על יין הקידוש, כיון שהוא הכנה לסעודה). אדם המצטער בישיבת הסוכה (כגון כשיורד גשם חזק), מותר לו לצאת מסוכתו ולאכול בבית.
ולא רק אכילה ושתיה, אלא כל דבר שאדם עושהו בדרך כלל בביתו, יעשהו בסוכה, כגון: לימוד תורה, קבלת אורחים ומנוחה בצלו של הסכך. כמו כן מצוה לישון בסוכה (אולם הרמ"א ופוסקים נוספים מלמדים זכות על אלו הנמנעים משינה בסוכה בדורות אלו).
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il