השימוש בסמים מסוכנים הנו כה נפוץ היום עד שהפסיקו להזדעזע ממנו. זאת, למרות שהתשלום הגבוה שמשלמים המשתמשים עבור העונג קצר-הטווח והבוגדני, הוא מחיר חייהם.
 
המנה שהעניקה להם תחושה מרוממת בהתחלה, איננה פועלת כך לאחר זמן קצר. בהמשך, הם נוטלים כמות גדלה והולכת רק כדי "להרגיש נורמאלי", ובהמשך – כדי שלא לקרוס אל הדיכאון ותחושות פיזיות קשות.
השימוש הופך לכפייתי והאדם מאבד שליטה על התנהגותו ועל חייו. הם הופכים לסיוט שמסתיים רבות בהתאבדות מסוג זה או אחר. ה"אשם" הנוירוביולוגי בהתמכרות הטראגית לסמים, הוא מבנה מוחי מורכב הנקרא: "מערכת הגמול המוחית". הוא שמציף בתחושה הראשונית של עונג, ומעודד לחזור על הפעילות שגרמה להנאה הזו.
 
אלא שככל האמור, לגבי שימוש בסמים משהו משתבש. הסמים גורמים לשינויים במעגלים הנוירולוגיים העדינים, והמערכת סובלת מאי-ספיקה שמתבטאת בתסמונת הגמילה הנוראה, המוכרת.
 
במקורותינו הקדושים, נקראים כוחות הטומאה השואפים להרוס את מבנה הקדושה הפנימי בשם "סם". ולא בכדי. כוחות רוחניים פנימיים מסוג מסוים מעודדים אותנו לשוב על פעילויות, שלטווח ארוך משחיתות לבלי-הכר מבנים עדינים בנפש היהודית וגורמים לה להיות אטומה לקדושה. האטימות הזו מונעת ממנה הזנה ב"חומרים" המתאימים לבריאותה ולהתפתחותה התקינה, ומדרדרת את האדם באופן הדרגתי אל תהום של ניוון מוסרי, שהוא מוות רוחני.
 
מדובר בהנאות החולפות ובעונג הבוגדני שהעברות ותאוות העולם מסבים זמנית, הנאות שנרשמות כחוב שעולה ביוקר רב ונגבה אחר כך בריבית דריבית.
 
אך גם מההתמכרויות הקשות ביותר אפשר להיגמל. עזרה רפואית חדשנית מאפשרת היום להיחלץ ממעגל המוות. וגם ברוחניות, מושטת היום עזרה שמימית עצומה לקבל את השבים. חשים בה כאשר מסתייעים בשפע של תמיכה ואהדה, שיעורים, ישיבות ומדרשיות מיוחדות ועוד – שהנן כולן פועל-יוצא ממפעל הפצת היהדות של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. כל אלה מקלים את המאבק, שלא להיכנע לפיתוייו של היצר-הרע, הבטחותיו, איומיו והפחדותיו. 
 
וגם אם תקופת המעבר היא קשה והכול מושך בחזרה אל המוות – צריך לעשות כל מאמץ כדי לעבור אותה. לספק לעצמנו "חומר" טהור ובריא בלבד: סם החיים, הוא התורה. ללמוד ליהנות ממצווה, מלימוד תורה, מחברת אנשים נקיי-דעת ויראי-שמיים, ולסלוד ולהתנתק מהנאות אחרות.
 
להיות נקיים, כדי לנגוע בניקיון הפנימי המוחלט שבפתח – בגאולה  האמיתית והשלמה.