לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, גר איש חכם ובא בימים ששמעו יצא לכל קצוות תבל. יום אחד שרתה הרוח על האיש, והוא קרא אליו אורח שבא מעבר לים. "בעמק הים ליד חיפה נמצאות אבנים טובות ומרגליות", אמר לו החכם. האורח לא ייחס חשיבות רבה לדברים, אך השמועה אודות הנבואה עשתה לה כנפיים. קבוצת מאמינים שינסה מותניים והחלה לחפור במרץ בחיפוש אחר האוצר האגדי. הגיע היום, והחסידים הנלהבים החליטו: בואו ננפיק את החברה בבורסה. 

 
סיפור האגדה הזה, מופלא ככל שיהיה, אינו לקוח מקובץ מעשיות עתיקות. זהו סיפורה של חברת שפע ימים, העוסקת בחיפוש יהלומים בנחל הקישון מאז 1999. החברה מעוניינת לצאת בחודשים הקרובים להנפקה לפי שווי של 100 מיליון דולר.

עלילות שפע ימים מתחילות עוד ב-1988. ראש עיריית חיפה דאז, אריה גוראל, הגיע באותה שנה לביקור רשמי אצל הרבי מלובביץ' בניו יורק - האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד ומי שנחשב על ידי רבים בתנועה כמשיח, אף שבינתיים הספיק להסתלק מן העולם. בשיחתם העניק הרבי לגוראל טיפ שלא יסולא בפז: "בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו העניין של חיפה שיש לה ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאות אבנים טובות ומרגליות. הקדוש ברוך הוא עשה דבר פלא: הוא הטמין אותן בעומק הארץ, ועל כל פנים בעומק הנהר". 

 
התייחסותו של הרבי בן ה-86 לאבנים טובות, שסטתה מנושא השיחה, זכתה להתייחסות רצינית מאוד בקרב חסידי חב"ד. הם קיבלו את הנבואה, והחליטו להשקיע את מיטב זמנם ומרצם כדי למצוא את האוצר האבוד. 

 
החבר של הרבי

 
מייסד שפע ימים, ומי שמשמש מאז הקמתה מנכ"ל ויו"ר הוא אברהם (אבי) טאוב. טאוב הוא בן למשפחת יהלומנים. אביו היה יהלומן, ואף הוא עצמו עסק כל חייו בליטוש ושיווק יהלומים. מקורבים לטאוב סיפרו כי בשל קרבתו לרבי, הוא החליט לעזוב הכל ולהשקיע את כל מרצו בשפע ימים. בתחילת שנות ה-90 נתן הרבי מלובביץ' לטאוב הוראה לעסוק גם בכריית יהלומים. הוראה זו, יחד עם הנבואה שניתנה שנים ספורות קודם לכן, הובילה להקמתה של חברת שפע ימים, שרכשה רישיונות כרייה באזור עמק זבולון והר הכרמל ממשרד התשתיות - והחלה בחיפושים. 

 
באתר חב"דפדיה (מעין ויקיפדיה חרדית) ניתן לקרוא על הקשר שהתפתח בין טאוב לרבי מלובביץ': "טאוב שמר עמו על קשר הדוק ואף זכה מהרבי ליחס מיוחד ואישי במגוון רחב של עניינים. את יחסו לאבי הביע הרבי בתשובה לשאלת איש העסקים לב לבייב שבה אמר הרבי על טאוב: '...הוא החבר הקרוב והחזק שלי' - התבטאות שלא הושמעה מעולם על ידי הרבי על חסיד כלשהו". עוד נכתב באתר כי טאוב נשלח על ידי הרבי, במסווה של איש עסקים, למשימות חשאיות ומסווגות ברחבי העולם, בין השאר מאחורי מסך הברזל הסובייטי. 

 
מלבד טאוב, יושבים בדירקטוריון שמות מוכרים מעולם העסקים. אחד מהם הוא שמעון הייבלום, לשעבר מנכ"ל סולל ובונה וסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי, שנכנס לחברה בחודשים האחרונים. דמות נוספת ידועה היא פרופ' שלמה קאליש, מנ"כל ומייסד קרן ההון סיכון ג'רוזלם גלובל ונצ'רס, שגם הצטרף לדירקטוריון באחרונה, עם תחילת הניסיונות לצאת להנפקה, אך היה מושקע בחברה שנים רבות. 

 
קאליש, טייס לשעבר בחיל האוויר שחזר בתשובה, הוא אחת הדמויות הססגוניות והמוכרות בנוף ההיי-טק הישראלי. ב-2007 הוא הוכתר על ידי מגזין "פורבס" כמשקיע הון סיכון הישראלי בעל מגע הזהב (מגע מידאס) הטוב ביותר בתעשייה המקומית. הוא דורג במקום 39 הכללי ברשימה של "פורבס". עם זאת, הוא ידע גם כישלונות בתחום. 

 
חבר דירקטוריון נוסף הוא הרב נחשון ישראל דוד, המשמש יו"ר ניידות חב"ד וחבר במטה העולמי להבאת המשיח. 

 
לשפע ימים עשרה עובדים ושני כלי רכב. לחברה כ-200 בעלי המניות, רובם מחזיקים בחלקי האחוז בחברה. בעלי מניות העיקריים בה הם חברת אייט גלובל קורפ (42.33%) ומאה ואחד זהב אחזקות (7.2%), שבבעלות משפחת טאוב, המחזיקה בשורת חברות נוספות בתחום היהלומים, ובחברה לכריית זהב ואבנים טובות. גיאולוג החברה הוא אלן רופ, אביו של החזאי דני רופ. 

 
עד כה גייסה החברה כ-10 מיליון דולר ממשקיעיה הפרטיים. אך הכסף מהמשקיעים כנראה כבר לא מספיק. בשבועות האחרונים נמצאת שפע ימים בתהליכי הכנת טיוטת תשקיף להנפקה ראשונה בבורסה מול רשות ניירות ערך. במקביל, נפגשים נציגיה, בראשות הייבלום, עם גופי חיתום. 

 
זו אינה הפעם הראשונה ששפע ימים מנסה להנפיק. לפני המשבר היא ניסתה לעשות זאת בבורסת AIM בלונדון, וחזרה בה. 

 
סלע המחלוקת כרגע הוא שווי החברה. שפע ימים מעוניינת להנפיק לפי שווי של 100 מיליון דולר. הערכת השווי הזו נעשתה על ידי החברה הקנדית Mount morgan resources. 

 
בקרב החתמים מפקפקים אם יצליחו לגייס לפי שווי כזה. אחד מהפעילים בענף החיתום אמר: "אם החברה היתה מעוניינת לגייס לפי שווי אפסי, היינו הולכים על זה". 

 
בשלב זה, מתנהל מו"מ עם כמה גופי חיתום, ובהם אנליסט - שבה משמש הייבלום דירקטור חיצוני. עם זאת, מקורבים לחברה אומרים כי המעורבות של הייבלום בהנפקה החלה לאחר תחילת הקשר עם אנליסט. 

 
ככל הנראה, ההנפקה אמורה להתנהלת בשלב ציבורי בלבד (כלומר, ללא פנייה לגופים המוסדיים), וללא התחייבות של החתמים לרכישת מניות. את ההנפקה ילוו משרד עורכי הדין גורניצקי ושות' ומשרד רואי החשבון ברזילי ושות'. 

 
הראשונים לחפש

 
שפע ימים היא החברה הראשונה והיחידה שמחפשת אבנים טובות בישראל. אם בודקים את היסטורייה של חיפוש מתכות ואבנים יקרות בארץ הקודש, אפשר לציין חיפושי זהב שנערכו באילת בעבר, אך הם הופסקו. החברה פועלת על פי פקודת המכרות של משרד התשתיות, ובניגוד לחברות המחפשות גז או נפט, המוקמות כשותפויות, אין לה הקלות מיוחדות במס. 

 
יהלומים נוצרים בעומק של מאות קילומטרים בתוך האדמה ובטמפרטורות של אלפי מעלות צלזיוס. לפני השטח הם מגיעים קרוב יותר על ידי התפרצויות של הרי געש. הסלעים הגעשיים שמכילים אותם נקראים קימברלייט, וכאשר הם מתבלים, נודדים היהלומים בנחלים הסמוכים להרי הגעש ולעתים יוצרים מרבצים בסחף. 

 
תהליך מציאת יהלומים מורכב מביצוע סקרים סייסמים וביצוע קידוחי אקספלורציה (חקירת שטח), באופן דומה מעט לביצוע חיפושי גז או נפט.

ב-11 השנים האחרונות ביצעה החברה כמה קידוחי אקספלורציה, שאמנם לא מצאו את המרבץ האגדי, אך הניבו כמה ממצאים מעניינים: ב-2004 נמצא בהר הכרמל סלע קימברלייט (סלע געשי אשלגני שעשוי להכיל יהלומים) הראשון שמצאה החברה. סינדיקט היהלומים דה בירס, לקח את הסלע למעבדותיו, ניתח אותו ומצא בו את המיקרו-יהלום - יהלומים קטנים מאוד שבשל גודלם לא יכולים להיות משווקים - הראשון שלהם. בסך הכל מצאה החברה 76 יהלומים, שרובם מיקרו-יהלומים ו-14 סלעי קימברלייטים. בנוסף, נמצאו כמה אבני חן יקרות כמו ספיר, אודם, זירקון, רויטל, קיאניט וקורונדום. כרגע לא מבצעת החברה קידוחים, והשלב הבא המתוכנן הוא ביצוע קידוחים בתוך שכבת הקימברלייטים. 

 
במשרד התשתיות אומרים כי "מאז 1999 התמקדו חיפושי היהלומים בכמה שטחים, כאשר בעקבות הסקרים הגיאולוגים שערכה החברה, היא עזבה חלק מהשטחים ופנתה לשטחים נוספים. במשך השנים ניתנו לחברה היתרי חיפוש בגליל התחתון, בכרמל וברמות מנשה, והיתרי חקירה לנחל הקישון. נכון להיום, מחזיקה החברה בהיתר חקירה נחל קישון ובהיתרי חיפוש כרמל ורמות מנשה". 

 
על פי אתר החברה, כיום יש לשפע ימים עשרה רישיונות חיפוש. האזור העיקרי שמעניין את החברה הוא עמק זבולון, שבו נמצא נהר הקישון, והר הכרמל. על פי אתר החברה, עמק זבולון מלא במגוון מזגים, סחף, נהרות, לגונה וים והוא העמק שסיפק תוצאות טובות, לרבות יהלומים. לעומתו, הר הכרמל הוא אחד משני המקומות בישראל שבהם פעילות קיימת געשית עתיקה קרה. קיימים כמה גופים געשיים בהר, ושפע ימים הוכיחה כי נמצאות שם כמה חתימות קימברלייט. 

 
מקור הסמכות: משה רבנו

 
הרבי מלובביץ' נחשב בעולם היהודי תופעה ייחודית ואחד המנהיגים היהודים הגדולים ביותר ב-100 השנים האחרונות. נוסף על בקיאותו בדת, הוא היה מהנדס חשמל בהשכלתו, עבד כמהנדס אוניות בשירות הצי האמריקאי ואף למד מתמטיקה באוניברסיטת סורבון. כל אלה גורמים לרבים לייחס חשיבות מיוחדת לדבריו. 

 
כראוי לחסידי חב"ד, לפני ההנפקה הם פנו לבקש חוות דעת נוספת של הרב הראשי של כפר חב"ד, הרב אשכנזי. את חוות דעתו שפורסמה באתר החברה מחלק הרב אשכנזי לשני מישורים - מצד אחד הוא בוחן את מקורות היהדות, ומצד שני הוא מנתח את הנבואה עצמה. 

 
הרב אשכנזי החליט להסתמך על מקורות נעלים יותר: משה רבנו. לפי פרשנות של התרגום הירושלמי והרמב"ן, עולה מדבריו של משה כי ארץ ישראל, הארץ המובטחת, אמורה להיות משופעת בכל טוב, לרבות יהלומים. וכיצד נדע היכן מסתתרים היהלומים? לפי הניתוח של הרב אשכנזי, בחלוקת הארץ התלונן זבולון על הנחלה שקיבל, שלא היתה כלכלית מספיק לטעמו. בשל כך, מנתחים המקורות, הוא קיבל פיצוי באבנים יקרות. נחלתו של זבולון השתעה באזור עמק יזרעאל ועד לים התיכון. 

 
בסיום הניתוח מסכם הרב אשכנזי כי "מכל האמור לעיל עולה כי על פי התורה הקדושה באדמת ארץ ישראל, ארץ הקודש, נמצאים כל סוגי אוצרות הטבע למיניהם שנבראו על ידי הקב"ה עם בריאת העולם, ובעמק זבולון הוא המקום שנבחר על ידי הקב"ה להטמין בו יהלומים ואבני חן בכמות ובאיכות פלאיים ובלתי רגילים - וכל שיש לעשות הוא לחפור ולהוציאם מתוך האדמה". 

 
אנשי עסקים כמו הייבלום וקאליש השתכנעו, ועכשיו הם צפויים לנסות לשכנע גם אתכם, המשקיעים בבורסה, להשקיע במפעל - בתקווה שיום אחד תתגשם המשאלה "לחיות בעושר ואושר עד עצם היום הזה". 

 
גם גבעות עולם קיבלת את ברכת הרבי

 
זו אינה הפעם הראשונה שבה מחפשים משאבי טבע בישראל בברכת הרבי מלובביץ'. סיפורו של שדה מגד של גבעות, שמעורר התרגשות רבה בששת החודשים האחרונים, התחיל גם הוא באופן דומה. 

 
טוביה לוסקין, גיאולוג גבעות, הרוח החיה מאחורי הקידוח וחסיד חב"ד, שאב את ההשראה מפרשת "וזאת הברכה", שבה מברך משה רבנו את השבטים. אלא שלוסקין התעניין בנחלת יוסף ולא בזו של זבולון. בראיון שפורסם עם לוסקין ב-2003 מספר הגיאולוג, שהכריז השבוע על הערכה של 1.53 מיליארד חביות נפט בשדה, כי "לפני 14 שנה נתקלתי בברכה ליוסף בפסוק 'ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם'. רש"י פירש, שהררי קדם אלה הרים שנבראו לפני הרים אחרים. זהו קונצפט של הגיאולוגיה המודרנית, שמסבירה את היווצרותן של מלכודות נפט. אלא שרש"י חי כמה מאות שנים לפני שהיתה גיאולוגיה". 

 
בראיון מסופר כי לוסקין, יהודי ממוצא רוסי שחזר בתשובה והתגורר אז באוסטרליה, הסיק כי "מגד" המופיע בברכה מצביע על נפט. לאחר הגילוי הוא נסע לישראל, התדפק על דלתות משרד התשתיות וביקש נתונים גיאולוגיים על אזור המרכז. לאחר ניתוח הנתונים הוא הגיע למסקנה כי שדה הנפט נמצא סמוך לראש העין. לוסקין לא הסתפק בממצאים המדעיים, וב-1990 ביקר אצל הרבי בניו יורק, וביקש ברכה לפרויקט. ב-1994 נודע לראשונה כי אכן קיים נפט בשדה מגד. עד היום השאלה המרכזית היא כמה ניתן להפיק ממנו ואיזו כמות ביום.