חסיד ביקש מרבו להיות נוכח בעת שהוא יערוך את מנהג הכפרות. אחרי הפצרות רבות, אמר לו הרבי ללכת לכפר מסוים , שם יש בית מרזח שמנהל יהודי פשוט עבור הפריץ, "לך אליו וראה אצלו את מנהג הכפרות. שם יהיה לך מה ללמוד...."

בלילה שלפני ערב יום הכיפורים הגיע אותו חסיד לכפר הנידח,  ונכנס לבית מרזח אפוף עשן, ריח אלכוהול כבד וצחנת שיכורים. הוא הסתתר ועקב אחרי הנעשה. בשעה מאוחרת  אחרי חצות ראה את היהודי, מנהל בית המרזח, עמל קשה לסלק את כל השיכורים. משהסתלקו כולם, ראה אותו מטפס לגג של איזה ארון ושולף משם שתי חוברות. הוא פתח את האחת והתחיל לקרוא בה "ביום הזה עשיתי כך וכך", מסתבר שכל חטא שעשה במהלך השנה נרשם אצלו בדקדוק במחברת. ועתה התמרמר היהודי הפשוט הזה בדמעות על כל חטא וחטא שחטא במשך השנה.

אחר כך פתח את המחברת השניה. "הרי בקשתי ממך, אלוקים, בשנה שעברה שנה טובה ומתוקה - ואתה הבטחת לי. והנה, למה מתה הפרה שנתנה לילדי חלב? ולמה חלתה אשתי? ולמה? ולמה? ולמה..." והוא מנה את כל המאורעות הקשים של השנה....

"טוב" - סיכם הכפרי, "הרי יום כיפור היום ומצווה לסלוח, אז בוא נשתווה, אני אסלח לך על מה שקרה לי ואתה תסלח לי... לקח את המחברות, סיבב סביב ראשו "זו כפרתי זו תמורתי זו כפרתי", והעיף את המחברות החוצה דרך החלון....