נוסח המסודר לפי אותיות הא"ב, שבו מתודה האדם על חטאיו לפני ה': "אשמנו, בגדנו, גזלנו..", ומבקש שה' יסלח לו. בעת הוידוי מכים עם היד הימנית כנגד מקום הלב, להראות כי ה"יצר הרע" שמקומו בלב, הוא שגרם לנו לחטוא.
 
הוידוי נאמר לאחר תפלת שמונה עשרה בשחרית של ימי החול (ובכמה קהילות גם במנחה), וכן ב"סליחות", ולמנהג האריז"ל ב"קריאת שמע שעל המטה". (ביום הכפורים מתוודים פעמים רבות וגם בנוסח של "על חטא שחטאנו לפניך.."). מצוה לומר את הוידוי אף עם אדם הנוטה למות, כדי שיגיע לעולם הבא כחוזר בתשובה.
 
יש ימי שמחה בשנה שאין אומרים בהם וידוי, כגון: חגים, ראשי חדשים, כל חדש ניסן, חנוכה ופורים, מי"א תשרי עד סוף החדש, ועוד.