עירוב תבשילין. כשראש השנה חל בימים חמישי ושישי, נהוג לעשות
עירוב תבשילין טרם כניסת החג.
הדלקת נרות. ראש-השנה נמשך יומיים. גם בערב השני מדליקים נרות חג. ההדלקה בלילה השני נעשית על-ידי העברה מאש שהודלקה לפני החג – נר נשמה או אש בכיריים – שכן אין להצית גפרור או להדליק אש חדשה בחג, ורק להעביר מותר. בלילה השני גם מניחים לפני ההדלקה על השולחן פרי חדש, ובאמירת ברכת "שהחיינו" מכוונים על החג ועל הפרי. לברכות נא
הקישו כאן.
ראש-השנה מסתיים השנה בערב שבת, גם את הדלקת נרות-השבת עושים מאש קיימת, ואסור להצית חדשה. יש להקפיד על זמן ההדלקה בערב שבת, שכן לאחר כניסת השבת אסור להדליק בשום אופן.
תפילות ואמירת תהלים. כשם שהראש מחיה את הגוף ומשפיע עליו, כך בראש-השנה נקבעים ענייני האדם לכל השנה כולה. זו הסיבה שביום זה מרבים בתפילה ובאמירת תהלים, בבקשה לכתיבה וחתימה טובה ולגאולה שלמה.
איחול שנה טובה. בליל ראש-השנה מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תכתב ותחתם". אישה מברכת את רעותה בנוסח: "לשנה טובה תכתבי ותחתמי".
מאכלי ברכה. בתחילת סעודת החג טובלים בדבש את פרוסת החלה שעליה ברכנו "המוציא". לאחר אכילת החלה טובלים תפוח מתוק בדבש, מברכים עליו "ברוך... בורא פרי העץ", וקודם האכילה אומרים: "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אוכלים גם רימון לסימן "שירבו זכויותינו כרימון", ראש כבש או דג לסימן "שנהיה לראש ולא לזנב" – ומאכלים שונים נוספים, כנהוג בקהילות השונות.
תקיעת שופר. זו המצווה הגדולה והמרכזית של החג. גם נשים נוהגות לשמוע תקיעת שופר.
תשליך. ביומו הראשון של ראש-השנה לאחר תפילת מנחה, נוהגים ללכת למעיין, נהר או שפת-ים, ולומר את תפילת "תשליך". המים – רומזים על חסדים, והדגים שבמים, שעיניהם פקוחות תמיד - רומזים להשגחתו התמידית של הקדוש-ברוך-הוא על ברואיו.
לתשומת לב: בליל ב' של ראש-השנה מדליקים את הנרות ע"י העברה מאש קיימת.
לתשומת לב: בליל שבת מדליקים את הנרות ע"י העברה מאש קיימת. ואין להדליק לאחר הזמן!
לזמני הדלקת הנרות נא הקישו כאן.
ברכת נרות החג :
(לברכות מלאות נא
הקישו כאן)
בערב ראש-השנה (הראשון והשני):
להדליק נר של יום הזכרון, וברכת שהחיינו: